כוחה של מחילה – השותף שהפסיד כסף, מחל בלב שלם וקיבל את הסכום בחזרה

סיפור

אליהו זרבי הנו מהנדס מיזוג במקצועו. לפני כעשור, הקים יחד עם שותף מיזם של מכירת מזגנים. העסק התמקד בשתי מדינות אירופיות, צ'כיה שבמרכז אירופה ובולגריה שבחצי האי-הבלקני – במזרח אירופה. השותף היה בולגרי במקור. והשותפות נמשכה שלוש שנים, עד ליום בו הודיע השותף על רצון להיפרד בנימוק הבא: 'אנחנו לא מסתדרים'. ר' אליהו הסכים להיפרד, וביקש מהשותף לסכם את כל החשבונות.

השותף ערך את החשבון ובסיומו סיכם את שווי הסחורה הקיימת, את כמות הכסף והעבודה שהם חייבים, ואת יתרת הזכות שעמדה על סף איקס. את הסכום שנותר היה עליהם לחלק ביניהם פיפטי-פיפטי. הם פנו לרואה חשבון כדי לערוך חלוקה מסודרת, אך לפתע הודיע השותף שחלק מהסחורה במלאי אינה תקינה, וממילא הסכום שמגיע לאליהו מתקזז ב-50%. ואת הסכום שודאי מגיע לו, יוכל לקבל רק לאחר שהמניות בבולגריה וצ'כיה יעברו על שמו - וזה יהיה בנאמנות אצל רואה חשבון....

אתה בטוח בכל מה שאתה אומר? שאל אליהו בעיניים ישירות וכנות, והשותף ענה בטוח. בטוח. ערך אליהו חשבון פשוט, שלהתנהל עם הבולגרי בבתי משפט מקומיים של חצי האי הבלקני, זה לא בדיוק המסלול שלו, כך שהעסק מבחינתו אבוד, והגיב 'תעשה מה שאתה רוצה', ופנה לדרכו.

ממשיך ר' אליהו לספר: הביזנס היה באירופה, אך שנינו התגוררנו בארץ. בהמשכו של אותו יום של המקרה המתואר פגשתי אותו, אך לא הייתי מסוגל אפילו לומר לו שלום. באותו לילה, לפני השינה, אני מנסה לומר 'הריני מוחל לכל מי שפגע בי בין בגופי ובין בממוני', אך המילים לא יוצאות מהפה... התגלגלתי על משכבי עד 2.30 לפנות בוקר, ואז התחלתי לדבר עם השם יתברך: אבא! אני מבקש שתעזור לי למחול. כי מי יודע, אולי באיזה גלגול הייתי אני חייב לו, ועכשיו ההזדמנות שלי לתקן. אני לא יודע כלום. אבא! אם לא תעזור לי למחול, הרי לא אוכל להמשיך ולומר קריאת שמע שעל המיטה! לא עבר הרבה זמן ואיזה רוגע פנימי משתלט עלי, אני פשוט מוחל! הרגשתי שאני מ-ו-ח-ל באמת. רבותי, אני נרדם בשלווה, מתעורר, ובבוקר אני מקבל טלפון מלקוח בשם 'אבו אליאס' מבית לחם שמציע לי פרויקט. אני נוסע אליו, מחשב את השקעה ורווח, מבקש הקדמה, ומגלה שהרווח בפרויקט הוא בדיוק הסכום אותו הפסדתי אתמול!

כל כך שמחתי והתרגשתי! ובדרך נזכרתי במסופר בספר הזוהר הקדוש, שרבי אבא היה יושב בפתח שער העיר לוד, וראה אדם אחד שהיה בא ויושב על בליטה מצד ההר, והיה עייף מן הדרך וישב וישן שם. בתוך כך ראה נחש שבא אליו להרגו, ויצא שרץ הנקרא 'קוסטפא דגורדנא' והרג את הנחש. כשהקיץ האדם ראה את הנחש מולו שמת, קם האדם ונפלה הבליטה שהיה יושב עליה אל העמק שמתחתיה – כי נקרעה מההר - והאדם ניצל, כי אם היה מאחר רגע מלקום, היה נופל ביחד עם הבליטה אל העמק והיה נהרג. בא אליו ר' אבא, ואמר לו: אמור לי מה מעשיך, כי הקב"ה הקרה אליך שני ניסים אלו? השיב לו: 'כל ימי, לא היה אדם שעשה לי רעה, שלא נתרצתי עמו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכולתי להתרצות עמו, לא עליתי על מיטתי טרם שמחלתי לו ולכל אלו שציערו אותי'.

נו, אם בכוחה של מחילה לזולת לחולל כאלו ניסים, ודאי שהיא יכולה לאפשר לך לקבל בחזרה את מה שוויתרת עליו... מאז, אני משתדל להמשיך בדרך זו, וברוך השם אני רואה ניסים ונפלאות! (האמנתי ואזמרה)