"בז לדבר יחבל לו" – בין שמחה לצחוק, ודוד המלך שנזקק לשטות, משלי

בז לדבר יחבל לו, וירא מצוה הוא ישולם (יג יג)

אנשים היום אוהבים לצחוק, רק חבל שאינם מבדילים בין שמחה לצחוק. ובאמת, מה ההבדל? השמחה – נובעת מנתינת חשיבות, כשאדם מחשיב משהו מסויים הוא שמח בו. ואילו צחוק נובע מזילזול, כשאדם מזלזל במשהו הוא עושה ממנו צחוק. ולכן, השמחה נוסכת באדם כוחות מחודשים בעוד שהצחוק מוביל לריקנות. בא שלמה המלך ואומר, אל תזלזל בשום דבר שבעולם, ואם תזלזל בו סופך שתצטרך לו. בז לדבר – יחבל לו!

וכמו שמספר המדרש (תהילים לד) אמר דוד המלך להקב"ה: כל מה שעשית – יפה עשית, חוץ מן השטות. איזו הנאה יש לעולם מן השטות? אדם מהלך בשוק וקורע את בגדיו, והתינוקות רצים אחריו וצוחקים עליו, זה נאה לפניך? אמר לו הקב"ה: את השטות אתה מבזה? חייך שתצטרך שאתן לך ממנה.

והנה, כשברח דוד מפני שאול הגיע לאכיש מלך גת, אמרו הפלשתים לאכיש: זהו דוד שהרג את גלית! תפוס אותו ותהרגהו. באותה שעה פחד דוד, והתחיל לבקש ואמר: ריבנו של עולם ענני, אמר לו הקב"ה: מה אתה מבקש? אמר לפניו: תן לי מאותו השטות שבראת, אמר לו הקב"ה: לא אמרתי לך: בז לדבר יחבל לו?, מיד עשה עצמו כשוטה ושינה את טעמו, והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה ריבוא, ואשתו חמישים ריבוא, ובתו של אכיש ואמה היו שוטות, והיו צועקות ומשטות מבפנים, ודוד היה צועק ומשתטה בחוץ, אמר להם אכיש לעבדיו: חסר משוגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי?

באותה שעה שמח דוד שמחה גדולה על השטות ואמר להקב"ה: כמה טובה היא השטות, דכתיב: 'אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי', בעת חכמה ובעת שטות. מסקנה – אסור לזלזל בשום דבר שיש בעולם! (5 דקות)