לאורו נלך

בתוקף תפקידו של מרן זצ"ל כרבה של ת"א יפו, היה הסדר כך, שבימי ראשון ושני בשבוע הרב האשכנזי דאז, היה מטפל בענייני הכשרות, כשרבנו מטפל בכל ענייני מקוואות ונישואין, ובימי שלישי ורביעי בשבוע להיפך, רבנו מטפל בענייני הכשרויות והרב האשכנזי בענייני מקוואות ונישואין.

היה זה בערב ראש השנה החל ביום שני בשבוע. לצורך הסימנים של הלילה, שחטו בבית המטבחיים המקומי מאה כבשים. אלא שכאשר נגשו הקצבים לנקות את הבהמות, מצאו כרס אחד נקוב במסמר מצד לצד באופן שהבהמה נטרפה לגמרי, אך לא ידעו מאיזו בהמה הוא. וכאן נוצרה בעייה, האם צריכים לזרוק את כל הכבשים, כי כל בהמה יש בה צד טרפות, וישחטו מאה אחרים או שהאיסור בטל ושרי לן ויאכלו וישבעו. הרב רבינוביץ ראש מחלקת הכשרות וחבריו הזדרזו ללשכת הרב הראשי האשכנזי (שביום זה הוא מטפל בענייני הכשרות) כדי לדעת בדחיפות מה לעשות. הרב האשכנזי שמע את הבעייה, והוא שהיה בקי בתלמוד ירושלמי בפרט, החל לפלפל עימהם, בירושלמי כתוב כך, ולכאורה כך, הלך סחור סחור ובמטרה לא החטיא, לא פסק. מבית המטבחיים התקשרו לשמוע מה פסק הרב, ואמרו להם שהוא עדיין מפלפל. משראה ראש מחלקת הכשרות שאין בידיהם הכרעה, בלי משים חמק עבר היישר אל לשכתו של רבנו שממול והודיעו על הבעיה הסבוכה אליה נקלעו. רבנו ידע שהרב האשכנזי צריך לטפל בזה אבל יש בעיה וצריך לפותרה, הוא לא רצה שהרב האשכנזי יפגע שהוא יפסוק להם במקומו. ולכן אמר לו: "תחזור ללשכתו ואני כבר אסדר את העניין. לאחר כמה דקות, דפק רבנו בדלת לשכתו של הרב האשכנזי, וכאילו לתומו בא להתייעץ עמו על ענייני נשואין ובתוך הדברים שאל רבנו על הנוכחים במקום. הרב האשכנזי אמר לו, כי יש בעיה – מצאו כרס של כבש נקוב שהתערבב במאה כבשים והירושלמי אומר שלא מתבטל. על אתר אמר לו רבנו את הפסק להיתר, וכמו שנימק ב"שלחן גבוה" והכל בא על מקומו בשלום.