שלמה המלך וזיווגה של בתו

מספר המדרש (מובא במבוא למדרש תנחומא הקדום) - מעשה בשלמה המלך שהיתה לו בת יפיפיה אשר אין כמותה בכל ארץ ישראל. הביט במזלות, מי בן זוגה ומי ישאנה, וראה להפתעתו שמדובר בעני אחד שאין בישראל דל כמותו. מה עשה? בנה מגדל גבוה בים והיה מקיפו מכל רוחותיו מסביב. נטל את בתו ונתן אותה בתוך אותו מגדל. ועמה שבעים סריסים מזקני ישראל. ובמגדל לא עשה פתח, כדי שלא יכנס לתוכו אדם ונתן בו מזון רב. אמר: אראה פועל השם ומעשהו. לימים היה אותו עני, יוצא בדרך בלילה, והיה ערום ויחף, רעב וצמא. ראה נבלת שור מושלכת בשדה, ונכנס בין צלעותיה להפיג צינתו. בשעה שישן שם בא עוף גדול ונטל אותה נבילה ונשאה עד גג אותו מגדל הסמוך לחדר הבחורה, ושם היה העוף אוכל את בשר הנבלה, כשלצידו נמצא הבחור המופתע שלא הבין באיזה מקום הוא מצוי.

כשהאיר השחר יצאה הבחורה מחדרה ללכת הגגה, כמנהגה בכל יום, ולתדהמתה ראתה את אותו הבחור. אמרה לו: מי אתה ומי הביאך לכאן? אמר לה: יהודי אני מבני עכו, ועוף הביאני לכאן. מה עשתה? לקחתו והבאתו לחדרה, הלבישוהו, רחצוהו, סכוהו ונתייפה מאוד עד שאין כמותו בכל גבול ישראל, ואהבה אותו הבחורה בלבה ובנפשה. והיה הבחור חריף ומפולפל, ממולח וסופר. יום אחד שאלה אותו: רוצה אתה לקדשני? אמר לה: הלואי! מה עשה? הקיז דם וכתב לה כתובה, קידשה ואמר: עֶד ה' היום ועדים מיכאל וגבריאל. נתעברה ממנו. כשראו אותה הזקנים מעוברת, שאלו אותה ממי היא מעוברת, אמרה להם מה לכם לדעת? נפלו פני הזקנים, שהיו מתייראים משלמה המלך, ושלחו אליו לבוא אליהם. נכנס שלמה בספינה ובא אליהם, ואמרו לו: אדוננו המלך, כך הדבר, ואל ישים אדוננו בעבדיו עוון. קרא שלמה לבתו ושאל אותה על הדבר. אמרה לו: בחור אחד הביא לי הקדוש ברוך הוא יפה וטוב, תלמודי וסופר, וקידשני. קראה לבחור ובא לפני המלך והראה לו הכתובה שכתב לבתו. שאל המלך על משפחתו והבין מתוך דבריו שאכן הוא אותו בחור שראה במזל, ושמח שמחה גדולה ואמר: ברוך המקום הנותן אשה לאיש. מכאן שאת גזירת הגורל אין לשנות.