המגיד ממזריטש

תולדותיו

אחרי פטירת הבעל שם טוב עמד המגיד בראש התנועה, ובית מדרשו במזריטש היה למרכז שאליו נהרו תלמידים. מתלמידיו: רבי אלימלך מליז׳נסק, רבי זושא, רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב ורבי שניאור זלמן מלאדי.

תורתו נדפסה בספרים ״מגיד דבריו ליעקב״ ו״אור תורה״. באותו יום, י״ט בכסלו, יצא תלמידו בעל התניא מן המאסר כעבור עשרים ושש שנה, ולכן הוא יום שמחה בחב״ד.

מה נוהגים ביום ההילולא של המגיד ממזריטש?

״הילולא״ פירושה חגיגה. לפי מסורת המקובלים, יום הפטירה של צדיק הוא יום שבו נגלה עיקר עבודתו בעולם, ולכן מציינים אותו בלימוד, בתפילה ובשמחה של מצווה – לא באבל. אלה המנהגים הנפוצים:

• נר לעילוי נשמתו – מדליקים נר נשמה ואומרים ״לעילוי נשמת…״ לפני הלימוד או התפילה.
• לימוד מתורתו – לומדים דף, פרק או מאמר מספריו, ואם אין – משניות, שאותיותיהן אותיות ״נשמה״.
• תהילים – יש האומרים פרקי תהילים, ובמיוחד את מזמור קיט לפי אותיות שמו.
• צדקה – נותנים צדקה לעילוי נשמתו, ויש הנוהגים לתת למוסדות תורה שנקראים על שמו.
• עלייה לציון – מי שיכול עולה לקברו להתפלל. מתפללים לה׳ בלבד; הצדיק אינו מתווך, אלא מתפללים במקום שזכותו גדולה.
• סעודת הילולא – בקהילות רבות, ובעיקר בקהילות המזרח, עורכים סעודה עם שירה וסיפורים על הצדיק.

אלה מנהגים ודרכים להתקרב, לא הבטחות. מה שמשנה הוא הלב – ללמוד ממידותיו של הצדיק וללכת בדרכיו. עוד מנהגים ותפילות במדור הסגולות.