ויקרא ח, כה

וּנְסִיב יָת תַּרְבָּא וְיָת אֲלִיתָא וְיָת כָּל תַּרְבָּא דִי עַל גַוָא וְיָת חֲצַר כַּבְדָא וְיָת תַּרְתֵּין כָּלְיָן וְיָת תַּרְבְּהֶן וְיָת שׁוֹקָא דְיַמִינָא

וּנְסֵיב יַת תַּרְבָּא וְיַת אֲלִיתָא וְיַת כָּל תַּרְבָּא דְעַל בְּנֵי גַוָוא וְיַת חֲצַר כַּבְדָא וְיַת תַּרְתֵּין כּוּלְיָין וְיַת תַּרְבֵּיהוֹן וְיַת שַׁקָא דְיַמִינָא

ויקח את החלב וגו׳. ג״ז נתבאר שם דפי׳ החלב היינו של האליה וכל שומן נקרא בלשון תורה חלב אע״ג שהוא כשר באכילה. ומשום דבמלואים קרב האליה לא משום שיהא חלבו קרב בשלימות כמו בשארי שלמים אלא משום שהוא כעין עולה מש״ה כתיב ביה החלב בפ״ע ואת האליה בפ״ע: