ויקרא כז, ז

ואם מבן ששים שנה וגו'. כשמגיע לימי הזקנה האשה קרובה להחשב כאיש, לפיכך האיש פוחת בהזדקנו יותר משליש בערכו, והאשה אינה פוחתת אלא שליש בערכה, דאמרי אנשי, סבא בביתא, פחא בביתא סבתא בביתא, סימא בביתא וסימנא טבא בביתא:

וְאִם מִבַּר שִׁתִּין שְׁנִין וּלְעֵלָא אִם דְכוּרָא וִיהֵי פֻרְסָנֵהּ חֲמֵשׁ עֶסְרֵי סִלְעִין וְלִנְקוּבְתָא עֲסַר סִלְעִין

וְאִין מִבַּר שִׁתִּין שְׁנִין וּלְעֵילָא אִין בִּיר דְכַר וִיהֵי עֲלוֹיֵיהּ חֲמֵיסַר סִלְעִין וְלִבְרַתָּא נוּקְבָא עֲשַר סִלְעִין

ואם מבן ששים שנה ומעלה מניין ששנת ששים כלמטה הימנה ת״ל ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר וגו׳ מלמד ששנת ששים כלמטה הימנה אין לי אלא שנת ששים שנת חמש שנת עשרים מניין ודין הוא, חייב שנת ששים וחייב שנת חמש ושנת עשרים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה. מה שהכתוב פוחת מערכו של זקן מכמות שהיה כשהיה בחור יותר משל אשה היינו טעמא לפי שדרכו של איש להיות אומנתו לפי כחו מלאכה כבדה וכשהוא זקן כחו תש ואינו יכול לעמוד בה. אבל אשה דרכה באומנות קלה וכשהיא זקנה יכולה לעמוד בו במקצת.

ע מלשון מפח יקוש הוא כלומר שהוא רע בבית:

פ אוצר טוב ומטמוני מסתרים, תרגום וסימא דמטמרן: