ויקרא כו, כד

וְאֵהַךְ אַף אֲנָא עִמְכוֹן בְּקַשְׁיוּ וְאַלְקֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן

וְאִידַבֵּר אוּף אֲנָא יַתְכוֹן בְּעַרְאַי בְּעַלְמָא וְאֶמְחֵי יַתְכוֹן לְחוֹד אֲנָא שְׁבַע מָחָן עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חֲטִיתוּן קֳדָמָי

על חטאתיכ׳. דבק עם והכיתי:

והלכתי אף אני עמכם בקרי מדה כנגד מדה.

והלכתי וגו׳ בקרי. פרוש, שלא יביא עליהם יסורים מכונים על חטאתם כמו שעשה מקודם, שהיה מביא כחטאתם, על דרך אמרו (תהלים סב:יג) ״תשלם לאיש כמעשהו״, כי זה יעורר לב נרדם וישכילו להטיב מעשיו שכנגדם באה אליו הרעה. ואמר ה׳ כי אם ילכו עמו בקרי ולא ישכילו למעשה ה׳ אשר יעורר לבם בכוון יסורין כנגד עונותיהם, גם הוא ילך עמהם בקרי ויביא עליהם יסורין שאין להם דמיון למעשיהם הרעים, והם: חרב, ומצור, ודבר, וסגירה ביד אויב, ורעב שכולל שלש צרות, הרי שבע.

עמכם בקרי. מכות שלא עלה על דעתכם באשר שאינם כהרגל אלא בהשגחה לרעה: