ויקרא כד, ד

המנרה הטהרה. שהיא זהב טהור דבר אחר על טהרה של מנורה, שמטהרה ומדשנה תחלה מן האפר:

עַל מְנַרְתָּא דָכִיתָא יַסְדַר יָת בּוֹצִינַיָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא

עַל מְנַרְתָּא דָכִיתָא יְסַדֵר יַת בּוֹצִינַיָא קֳדָם יְיָ תְּדִירָא

והוסיף בפרשה הזאת על המנורה הטהורה היא הידועה (עטו) [צ״ל זהב] כלה מעשה בצלאל ולא אחרת ואשר עשוה מברזל בשעת הצורך על פי הנביאים עשוה:

על המנורה הטהורה. כתב הרמב"ן ז"ל, בפרשת ואתה תצוה לא אמר על המנורה הטהורה אלא יערוך אותו אהרן ובניו, כי אותה פרשה אינה עיקר במצות הנרות כי פירוש ואתה תצוה סופך לצוות את בני ישראל, ופרשה זו היא העיקר במצוה ההיא, ועל כן פירש על המנורה הטהורה, שהרי כשאמר שם (שמות כ״ז:כ״א) יערוך אותו אהרן ובניו היה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד, כאשר היה בשובם מן הגולה, ועכשיו אמר בפירוש על המנורה הטהורה כי בא לבאר כאן בעקר המצוה שלא ידליקו אלא על מנורה טהורה. ודרשו רז"ל על המנורה הטהורה על טהרה של מנורה שלא יסמכם בקסמין ובצרורות. יערוך את הנרות לפני ה', שלא יתקן בחוץ ויכניס מבפנים. תמיד, אפילו בשבת, תמיד אפילו בטומאה.

על המנרה הטהרה על טהרה של מנורה שלא יסמכם בקסמים וצרורות.

לפני ה' שלא יתקן בחוץ ויכנס בפנים.

יערך את הנרות. שמא יערך לשון תקון שמדשנו ומתקנו:

על המנורה הטהורה. לא שיקח הבזיכין ליתן בהם שמן ופתילות באהל העדות כשהם בידו. אלא בשעה שהבזיכין על המנורה יתן השמן והפתילות ומכ״מ הוצרך המקרא להזהיר שתהא ההכנה באהל מועד דבל״ז היה אפשר להוציא את המנורה ולהעריך שם. ע׳ לשון הרמב״ם פ״ט מהל׳ ביאת מקדש ה״ז לפיכך אם היטיב את הנרות והוציאן לחוץ כו׳. והנה הזהיר הכתוב שיעריך אהרן ובאמת כשר גם בהדיוט כדכתיב בפ׳ תצוה. אלא לא בא הכתוב כאן רק לצורך הענין המדובר בו שיתעסק בזה אהרן במועדים כדי שיחול גם עליו שפע הלכות להורות לב״י. והרי גם הוא נצרך לבעל תלמוד כדאי׳ במדרש קהלת עה״פ מלך לשדה נעבד דבעל משנה נצרך לבעל תלמוד. ולא בכ״מ מועיל סברא ודמוי מילתא למילתא ואמר כאן על המנורה הטהורה שמשמעו כי תכליתה אינו אלא כשהיא טהורה ולא נתקלקל כח רוחני שבה בטומאת הדור. וכמו שהיה בסוף בית שני. וכבר נתבאר הכל בספר שמות כ״ה ל״א ושם ל״ז י״ט. ובזמן שאין הדור טהור אין המנורה מסייע לחידוש הלכה וההכרח להתייגע יותר לעמוד על האמת ולמצוא דרך האמת. [וזהו מאמרם ז״ל בסנהדרין דל״ד במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי. וברור דלא באו חז״ל לגרע כח תלמוד בבלי ח״ו אדרבה באו בזה לרומם זה הכח שהוא כ״כ אור גדול עד שבמחשכים היינו שלא היה שום דבר לסייע מכ״מ אור הפלפול והיגיעה היו כ״כ עד שהאיר דרך ההלכה]: