ויקרא כג, ה

בין הערבים. משש שעות ולמעלה:

פסח לה'. הקרבת קרבן ששמו פסח:

בְּיַרְחָא קַדְמָאָה בְּאַרְבְּעַת עַשְׂרָא לְיַרְחָא בֵּין שִׁמְשַׁיָא פִּסְחָא קֳדָם יְיָ

בְּיַרְחָא דְנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר לְיַרְחָא בֵּינֵי שִׁמְשְׁתָא זְמַן נִיכְסַת פִּיסְחָא לִשְׁמָא דַיְיָ

בין הערבים. פירשתיו:

בין הערבים פסח לה'. הזכיר ענין הפסח אף על פי שאין יומו מקרא קדש כי היא סבת השתנות זמני המועדים כי אמנם היות הכונה שיהיה זמן זבח הפסח לדורות מכוון עם הזמן שהיה הזבח של אותה פסיחה שנעשית בחצי אותה הלילה בכיוון היא סבה שיהיה זה מסור לבית דין ועבוריהם וחשבונם. כמו שבאר באמרו שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחודש האביב הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה ובאה הקבלה על זה שיקבעו חדוש הלבנה של פסח שיהיה באביב:

בין הערבים פסח ערב יום טוב הראשון והלילה נקראו פסח על שם שעסוקין בקרבן שנקרא כך אבל שאר החג מליל ראשון ואילך נקרא חג המצות.

בין הערבים פסח לה׳. פרוש, חלק הנוגע לה׳ מקרבן פסח שהוא מתן דמים והקטרת חלבים יהיה בין הערבים, אבל חלק הנוגע לישראל שהוא אכילת הבשר יהיה בליל חמשה עשר על מצות ומרורים. עוד ירצה באמרו פסח לה׳, לצד שפסח מצרים שהוא פסח ראשון עשוהו לאהבת הערב והמועיל, הערב שאמרו זכרונם לברכה (שמות רבה יט) שנתבשם פסחו של משה מרוחות גן עדן, ועין מה שפרשתי בפרשת בא (שמות יב:מג), והמועיל לפסח המשחית על בתיהם, וכאן אמר כי פסח דורות יעשוהו לשם ה׳ הגם שאין בו אחד משתיהן.

פסח לה׳. גם זה העת נקרא יום מועד שהרי בזמן הבאת קרבן אסור במלאכה והוא מקרא קודש להלל שבשעת פסח. ומש״ה כתיב כאן בין הערבים שלא נקרא מועד אלא אחר חצות זמן פסח כדאיתא בירו׳ ר״פ מקום שנהגו. ועי׳ מש״כ בפ׳ פינחס:

ס רוצה לומר דבתחילת היום עד שש שעות מאיר היום ביותר וכשיגיע משש שעות ולמעלה אינו מאיר כל כך כבתחילה, ואם כן משש ואילך נקרא ערב וכשיקרב הלילה שהוא מאפיל ביותר זהו ערב ממש נמצא משש שעות ואילך עד הלילה נקרא הכל בין הערבים:

ע דפסח לא קאי איום טוב אלא אהקרבת כו':