ויקרא יח, יא

ערות בת אשת אביך. למד שאינו חיב על אחותו משפחה ונכרית לכך נאמר בת אשת אביך בראויה לקדושין:

עֶרְיַת בַּת אִתַּת אֲבוּךְ דִילִידָא מִן אֲבוּךְ אֲחָתָךְ הִיא לָא תְגַלֵי עֶרְיָתָהּ

עֶרְיַית בַּת אִתַּת אָבוּךְ דִילֵידַת מִן אַבָּךְ אַחְתָךְ הִיא לָא תִבְזֵי עִירְיְיתָהּ

ערות בת אביך. יש אומרים שהיא האחות מאב ואם ואנחנו ידענו כי השוכב עמה עובר על שני לאוין ויש אומרים כי זה הפסוק לחזוק והצדוקים אמרו שאיננה בת אם ויפרשו מולדת אביך שגדלה אביך והטעם שלקח האב אשה והיתה לה בת קטנה וכן יפרשו על תמר וראייתם כי לא ימנעני ממך רק לא היתה מולדת דוד ואחר שהמעתיקים אמרו כי בת אשת אב מותרת אין צורך להשיב על הבודאים מלבם ויתכן להיות בת אשת אביך בת אנוסה:

אחותך היא למעלה דבר הכתוב באחוה שלא ע״י נשואין וכאן ע״י נשואין וה״ה לבת אמך שע״י נשואין וכ״ש לאחותך מאביך ומאמך.

אחותך היא. כלומר, אם מולדת אביך אחותך אפילו מאשת איש אסורה עליך, אבל אם אינה אחותך אפילו היא מולדת אביך שבא על השפחה ו[על] הנכרית שהיא מולדת אביך אבל אינה בת אביך ואינה אחותך שאינה נקראת אלא אחר אמה השפחה, דכתיב: האשה וילדיה תהיה לאדניה, שאינם הולכים אחר האב כלל, ונכרית כדנפקא לן מכי יסיר את בניך, בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ואין בן בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה, ולפיכך אינך חיב עליה, אבל אם עבד וגוי בא על אמך והוליד ממנה בת אחותך היא, שלעולם הולד כרוך אחר אמו: