ויקרא טז, כ

וִישֵׁיצֵי מִלְכַפָּרָא עַל קוּדְשָׁא וְעַל מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַל מַדְבְּחָא וִיקָרֵב יָת צְפִירָא חַיָא

וְיִפְסוֹק מִן לִמְכַפְּרָא עַל קוּדְשָׁא וְעַל מַשְׁכַּן זִמְנָא וְעַל מַדְבְּחָא בְּאִישְׁתְּעוּת מִילַיָא וְיִקְרַב יַת צְפִירָא חַיָיא

והקריב את השעיר החי עד כאן הוא זקוק להיות חי. החי קדמאה בסגול ותניינא בפת״ח וסימן ההרים.

וכלה מכפר את הקדש. לפי הפשט ה״פ דכלפי דכפרת מזבח החיצון ראוי להיות כל שעה וכדאי׳ בזבחים ד״ו ומש״ה באמת באים הרבה שעירים בשנה. ע״כ כתיב דכפרת מזבח הפנימי והקודש וא״מ בהזאות דמים אלו ביוה״כ יכלה לגמרי על כל השנה עד יוה״כ הבא: