ויקרא י, ז

וּמִתְּרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא תִפְקוּן דִלְמָא תְמוּתוּן אֲרֵי מְשַׁח רְבוּתָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן וַעֲבָדוּ כְּפִתְגָמָא דְמֹשֶׁה

וּמִתְּרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא תִפְקוּן דִלְמָא תְמוּתוּן אֲרוּם מְשַׁח רְבוּתָא דַיְיָ עֲלֵיכוֹן וַעֲבָדוּ הֵי כְפִתְגָמָא דְמשֶׁה

כי [שמן] משחת ה' עליכם - אתם נמשחים מחדש עם אביכם ובכהן גדול כתוב טעם זה: ראשו לא יפרע וגו' ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו. כי ינזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה'.

לא תצאו כמו כהן גדול שנאמר בו כי נזר שמן משחת אלקיו עליו. וזו היא ששנינו בתורת כהנים ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן, אבל לא לאלעזר ואיתמר מכאן שאין הכהנים מטמאין מתים וכו'. וכי כך אנו צריכין ללמוד מכאן והלא כמה פרשיות נתפרשו בתורה על אזהרת טומאת כהנים, ועוד אלעזר ואיתמר כהנים הדיוטים היו אמאי למה לא נטמאו לאחיהם שמצינו שאמר משה למישאל ולאלצפן קרבו שאו את אחיכם. אלא הכי הוי פירושה מכאן אמרו חכמים שאין כהנים ביום משיחתן מטמאין לשום מת שאף כהנים הדיוטות ביום משיחתן יש להם דין כהן גדול. שהרי מצינו אלו שהוזהרו ביום משיחתן בכל דיני כה״ג.

כי שמן משחת ה׳ עליכם. אע״ג שאין אתם כה״ג מכ״מ יש לכם דין משוח שעבר שאסור ג״כ בפריעה ופרימה. אע״ג שלכ״ד לא היה להם דין משוח שעבר מ״מ בזה שנוגע לכבוד ה׳ יש לכם דין משוח. ופי׳ משחת ה׳. משום דשמן המשחה הניתן על המלך הוא בא לגדל כבוד ועוז המלך משא״כ שמן המשחה הניתן על הכה״ג בא לגדל כבוד ה׳ על ידו:

ויעשו כדבר משה. באשר שיבואר להלן מקרא י״ט בהר״ד שהיה באמת ויכוח בין משה לאהרן אי היה להבנים דין כה״ג באותה שעה והוטבו דברי אהרן שלא היו ככה״ג ומכ״מ כאן עשו כדברי משה אע״ג שלא היה בדעתם כי כן הוא: