ויקרא י, יג

וחק בניך. אין לבנות חק בקדשים:

כי כן צויתי. באנינות יאכלוה:

וְתֵיכְלוּן יָתַהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרֵי חֳלָקָךְ וָחֳלַק בְּנָיךְ הִיא מִקֻרְבָּנַיָא דַיְיָ אֲרֵי כֵן אִתְפַּקָדִית

וְתֵיכְלוּן יָתָהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ אֲרוּם חוּלְקָךְ וְחוּלַק בְּנָךְ הוּא מִקוּרְבָּנַיָא דַיְיָ אֲרוּם הֵיכְדֵין אִיתְפַּקָדִית

אתה, היא הרי אלו מיעוטים פרט לתודה וללחמה, ולאיל נזיר וללחמו, ולאיל המלואים וללחמו.

כי חקך וגו׳. הוא טעם על היתר אכילה סמוך לפתח החצר אע״ג דקודש קדשים היא מכ״מ הרי חקך וחק בניך היא מאשי ה׳. ופי׳ חקך. פרנסה וכדאי׳ ביצה דט״ז וממאי דהאי חק לישנא דמזוני הוא כו׳ וע׳ מש״כ בס׳ בראשית כ״א ג׳ בשם המדרש ע״ש יצחק בהר״ד ותבין:

כי כן צויתי. אע״ג שלא נתפרש בפ׳ המנחה כ״ז מכ״מ בע״פ היה הצווי לעשות כן וע׳ ס׳ במדבר י״ח י׳: