שמות ט, יז

עודך מסתולל בעמי. כתרגומו כבישת ליה לעמי, והוא מגזרת (ישעיה יא טז) מסלה, דמתרגמינן אורח כבישא, ובלעז קלקיי"ר וכבר פרשתי בסוף ויהי מקץ כל תבה שתחלת יסודה סמ"ך והיא באה לדבר בלשון מתפעל, נותן התי"ו של שמוש באמצע אותיות של עיקר, כגון זו וכגון (קהלת יב ה) ויסתבל החגב, מגזרת סבל, (במדבר טז יג) כי תשתרר עלינו, מגזרת שר ונגיד, (דניאל ז ח) משתכל הוית:

עַד כְּעַן אַתְּ כְּבֵישַׁת בֵּהּ בְּעַמִי בְּדִיל דְלָא לְשַׁלָחוּתְהוֹן:

עַד כְּדוֹן אַנְתְּ מִתְרַבְרַב בְּעַמִי בְּדִיל דְלָא לְמִפְטְרִינוּן

מִתְקֵיף:

עודך מסתולל. כמו משתבח מגזרת סלסלה ותרוממך. ואם הוא כפול הפ"א. מפעלי הכפל. כמו סלו לרוכב בערבות. וגלגלתיך כמו מתגולל גם גלו. ורבי מרינוס אמר כי פירושו מתחזק מגזרת מסלות לבית ה'. ובמקום אחר כתוב מסעד לבית ה':

מסתלל - מתפעל מן (ישעיה סב) סולו סולו המסילה כובש אותם לעבדים, כדכתיב: (ירמיה ל"ד) ויכבשם לעבדים ולשפחות. ולהודיעך שיטת המתפעלים כי כל תיבות המתפעלים באה תוספת תי"ו בראש חוץ מאותן שאוציא מן הכלל לבסוף. מן אמר יאמר: (תהלים צד) יתאמרו כל פועלי און. יתברך. יתגדל. (יחזקאל ל"ח) והתגדלתי, והתקדשתי יתהלל המתהלל. יתווכח. ויתחבא. לשוא תתיפי (ישעיהו כ״ח:כ׳) והמסכה צרה כהתכנס. יתלכדו. ויתמודד. מתנשא ויתלקטו התעללתי. מתפלל מתרושש והון רב. הרי לך כל האלפ"א בית"א תי"ו בראשם חוץ משבעת אותיות אלו דז"ט ס"ץ ש"ת. השי"ן והסמ"ך באה התי"ו אחריהם במתפעל שלהם: מן סל מסתולל. מן שר תשתרר עלינו. מן שבח ישתבח.מן שמר (מיכה ו׳:ט״ז) וישתמר חקות עמרי. מן שכר משתכר. הצד"י והזיין לא יבא התי"ו במתפעל שלהם אלא אחרי הצד"י תבא טי"ת במקום תי"ו של מתפעל. מן צדק יאמר נצטדק. מן צבע יצטבע בדניאל. מן ציד הצטיידנו ביהושע. מן צרף מצטרף. ואחר הזיי"ן תבא דלי"ת במקום תי"ו של מתפעל. מן זמן הזדמנתון בדניאל אבל תוספות הן בתיבות. ט' של נצטדק ד' של הזדמנתון. ותי"ו של יתאמרו לעשותן מתפעל כמו שפירשתי וכן כולם, אבל הם עצמם כשהם ראש התיבה לא היה בהן תוספת אות להתפעל, כמו: וישמע את הקול מדבר אליו לא יאמר (נ"א כמו) מתדבר. לא יטמא בעל. (לא יאמר) כמו יתטמא. ועם עקש (ופתלתל) (צ"ל תתפתל) (נ"א תתפל) לא יאמר (תתתפתל) תתמם. לא יאמר תתתמם.

עודך מסתולל בעמי לבלתי. ר"ת בלעם שעל ידו אינך משלחם דג' היו באותה עצה:

עודך מסתולל משתבח בעצמך שיש לך כח לעכבם, לשון סולו לרכב בערבות.

למן היום הוסדה הה״א רפה.

עודך מסתולל בעמי. מלשון מסלה כפרש״י אבל הכונה בזה אינו מדוקדק לפרש״י מה שאמר לבלתי שלחם אלא הכונה בזה הוא כמש״כ לעיל דבמכת ערוב החל פרעה להתבונן שהקב״ה פטרונם של ישראל ותובע עלבונם והסיר מהם סבלות הקשה ומ״מ העביד בהם ואמר משה לעיל ב׳ ועודך מחזיק בם ובמכת הדבר ראה להקל עוד ועשה מסלות חדשות איך לצאת ידי חובתו ורק שלא לשלחם לגמרי וזהו שאמר משה עודך מסתולל בעמי אתה מחפש מסלות איך לעשות עמהם רק לבלתי שלחם. ובת״י עד כדון אנת מתרברב בעמי מפרש מסתולל מלשון סלו לרוכב בערבות וכ״פ הראב״ע והפרחון והכונה שאחר שהקל הרבה מעבודת ישראל ולא היה כדאי השעבוד אלא בשביל כבוד להשתבח בעמים שישראל עם ה׳ המה עבדיו:

עודך. ועי"כ עודך מסתולל בעמי ותתפאר בלבך לבלתי שלחם כדי שיחולו בך יתר המכות: