שמות ח, כח

גם בפעם הזאת. אף על פי שאמר (פסוק כד) אנכי אשלח אתכם, לא קים הבטחתו:

וְיַקַר פַּרְעֹה יָת לִבֵּהּ אַף בְּזִמְנָא הָדָא וְלָא שַׁלַח יָת עַמָא:

וִיקַר פַּרְעה יַת יִצְרָא דְלִבֵּיהּ אוּף בְּזִמְנָא הָדָא וְלָא פְּטַר יַת עַמָא

ויכבד פרעה. הוא חזק לבו כאשר עשה בצפרדעים. שכתוב שם והכבד את לבו:

גם בפעם הזאת - כמו שהכביד בצפרדעים.

גם בפעם הזאת. כמו שעשה בצפרדעים, אף על פי שהיה לו לירא מהערוב שלא מת, אבל סר, ונקל זאת בעיני ה' להשיבו:

גם בפעם הזאת. במכות הקודמות שהיו דצ"ך באו החרטומים לפני פרעה בכל פעם והיו מחזיקים את לבו ועתה במכת הערוב לא באו לפניו כבתחלה כי כבר ראו במכת הכנים את מעשה ה' כי נורא הוא וכבר הודו ואמרו אצבע אלהים היא ולפי שמצא עצמו יחידי עתה אין מחזיק בידו לכך הזכיר גם בפעם הזאת.

ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת שהרי כבר במכת צפרדעים הכביד לבו פעם אחרת.

גם בפעם הזאת. אע״ג שלא היה כאן מקום להקל ולתעות כמו במכות שעברו. שהרי ע״כ כתיב שם ולא שמע אליהם וכמש״כ שם. אבל כאן לא היה מקום כלל לזה. מ״מ הכביד את לבו במה שהקל מהם סבלות העבודה. כמו שמסיים ולא שלח את העם. ללמדנו כי השכיל פרעה שהוא נענש עבורם. וא״א להתקשות על כך אבל חשב שדי במה שיסיר מהם הסבלות. והכי מבואר במס׳ ר״ה י״א דשעבוד הקשה סר מישראל בחודש תשרי ואע״ג דהמכות התחילו בניסן כדתנן במס׳ עדיות משפט מצרים י״ב חודש. היינו מניסן עד ניסן. אבל קושי השעבוד סר ממכת הערוב שהיה בתשרי. וכ״כ הראב״ע במקרא י״ח מצד הסברא והוא מדויק במקרא יפה כאן. וכאן נתקיים לשון הראשון והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ומש״ה ניתן הסימן דצ״ך בפ״ע ועד״ש בפ״ע כי מעד״ש נשתנה הענין. וע״ע להלן ט׳ ב׳ וי״ז: