שמות ז, יב

ויבלע מטה אהרן. מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כלן:

וּרְמוֹ גְבַר חוּטְרֵהּ וַהֲווֹ לְתַנִינַיָא וּבְלַע חֻטְרָא דְאַהֲרֹן יָת חֻטְרֵיהוֹן:

וּטְלָקוּן אֵינַשׁ חוּטְרֵיהּ וַהֲווֹ לְחָרְמָנִין וּמִן יַד אִתְהֲפִּיכוּ לְמֶהֱוֵי כְּמִן שֵׁירוּיָא וּבְלַע חוּטְרָא דְאַהֲרן יַת חוּטְרֵיהוֹן

וישליכו. זה פלא שני שבלע מטה אהרן מטות החרטומים ולא נמצאו וקראו מטה אהרן כי כן היה בתחלה. ור' ישועה אמר כי אחר ששב מטה בלע מטותם וזה פלא גדול:

ויהיו לתנינים. על תבנית ותמונת תנינים, אבל לא בתנועתם:

ויבלע מטה אהרן את מטותם. שיראו שהאל יתברך לבדו הוא הנותן נשמה ורוח, ולא היה כח בחרטומים לתת תנועה בתנינים:

מטתם ב' הכא ואידך ומטה אהרן בתוך מטותם איתא במדרש שגם במעשה קרח בלע מטה אהרן את מטותם וכשהוציאו אז חזר ופלטם ולכך לא הוציאו פרח וע"כ כתיב ויוצא משה את כל המטת חסר לפי שבלעם:

ויהיו לתנינים. לא אמר ויהיו תנינים אלא לתנינים בא ללמד שלא היה כח בחרטומים לעשותם תנינים ממש רק שנדמו לתנינים בחכמת הכשפים ואחיזת עינים, והלשון הזה כלשון (יהושע ז) וימס לבב העם ויהי למים, שאין הכונה מים ממש אלא שנתרכך לבם כדבר הנתון במים וכן (שמואל א כה) וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן שאין להבין אבן ממש. ואם אתה אומר והלא במשה נאמר הלשון הזה ויהי לתנין ולא אמר ויהי תנין, יש לפרש כי זה של משה שאמר ויהי לתנין הוא הויה אמתית הוא לשון (בראשית ב) ויהי האדם לנפש חיה האמור במעשה ידיו של הקב"ה שהוא הויה אמתית, אבל ויהיו לתנינים האמור בחרטומים דמיון והויה מזויפת, ומפני שהלשון בשניהם אחד ויהי לתנין ויהיו לתנינים, כדי שלא תבין שענין משה דומה לשל החרטומים לכך הוצרך לסמוך לו מיד ויבלע מטה אהרן את מטותם, והנה זה ראיה כי מטה אהרן אחר שהיה תנין ממש בלע את מטותם ולמדך הכתוב בזה כי חזר תנין ממש אבל של חרטומים לא היו תנינים ממש ומזה אמר את מטותם ולא אמר תניניהם, ועוד שלא הזכיר בחרטומים שיעשו כן לפני פרעה ולפני עבדיו כמו שהזכיר במשה שכל עניניהם זיוף אין בהם אמת, או אם נאמר שהיה כח בחרטומים לעשות תנינים ממש במעשה הכשפים וכמו שדרשו חכמינו ז"ל למה נקרא שמם מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה גם זה יתכן ומה שאמר ויהיו לתנינים יהיה תנינים ממש והוצרך לומר לתנינים בלמ"ד לפי שמלת ויהיו חוזרת למטות כלומר ויהיו המטות לתנינים, וכן במשה ויהי לתנין, ויהי המטה לתנין, וכן דבר הש"י (שמות ז) יהי לתנין, יהי מטך לתנין, ויהיה מעשה החרטומים ומעשה משה הכל שוה בתנינים ממש, אבל מלת ויבלע הוא היתרון והתגברות הכח אשר לאהרן על חכמת החרטומים בין שיהיה הבולע בו מטה כמדרש רז"ל בין שיהיה תנין בין שיהיה המעשה שלהם דמיון ממש. וכלל הענין כי מלת בלהטיהם שנאמר בחרטומים מעיד על סתירת חכמתם שאינה אמת רק זיוף ותחבולה ומלת ויבלע מעידה על חכמת משה ואהרן שהיא אמתית וגובר על חכמת החרטומים. ופסוק ויבלע לעד כי הדומם בלע דומם או חי, וכן מצינו בענין קרח שהדומם בלע חי ודומם שנאמר (במדבר טז) ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם.

ויבלע מטה אהרן. אמרו רבותינו לאחר שנעשה מטה בלעם נס בתוך נס:

ויבלע מטה אהרן. כבר ידוע דרשת חז״ל בשבת דצ״ז. ולפי הפשט באשר שדרך כישוף דלאחר שנפשר הכישוף שב כל דבר להוויתו תחלה. כדאיתא ס״פ ד״מ. מש״ה סיפר הכתוב שהבליעה היה בהחלט שאפילו כששב התנין של אהרן למטה נשארו מטות החרטמים נבלעים במטה אהרן:

וישליכו איש מטהו, זה מוסב על החכמים והמכשפים שהם השליכו את המטות, ויהיו לתנינם, מוסב על חרטומי מצרים שהם נהיו תנינים, ברגע שהשליכו המטות נתהפכו החרטומים לתנינים, שנתעטפו בעור תנין ונדמה שמן המטות נהיו תנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם, וז"ל המדרש אמר הקב"ה אם יבלע תנין את תניניהם של מצריים מנהגו של עולם הוא תנין בולע תנין אלא יחזור לברייתו ויבלע את תניניהם, מהו ויבלע מטה אהרן את מטותם, א"ר אלעזר נס בתוך נס מלמד שחזר המטה מטה כברייתו ובלע אותם, כשראה פרעה כן תמה אמר ומה אם יאמר למטה בלע את פרעה ואת כסאו עכשיו הוא בולע אותו עכ"ל. ומ"ש מהו ויבלע מטה אהרן אין לו באור שכבר פי' שחזר להיות מטה ואז בלע, ומה חדש ר' אלעזר, ונראה שתחלה פי' מ"ש ויבלע מטה אהרן שחזר להיות מטה ואח"כ בלע, ע"ז שואל מהו ויבלע מטה אהרן את מטותם, ר"ל שהיל"ל ויבלע מטה אהרן את תניניהם, דהא תניניהם לא חזרו לברייתם, ע"ז משיב ר' אלעזר שהיה נס בתוך נס באחר שחזר מטה אהרן להיות מטה כברייתו בלע אותם, ר"ל שבלע את החרטומים בעצמם, דהא החרטומים הם היו התנינים שהתעטפו בעור תנין, והם עם המטות נצפנו תחת העור, ומטה אהרן בלע את התנינים עם החרטומים והמטות הצפונים תחתם, ואם היה אומר ויבלע מטה אהרן את תניניהם הייתי סובר שרק גוף התנינים נבלעו לא החרטומים, אבל כשאמר שבלע את מטותם שהם היו צפונים תחת התנין ממילא ידעינן שנבלעו גם החרטומים, ועז"א שפרעה היה אומר שיוכל לבלוע גם אותו ואת כסאו כמו שבלע את החרטומים, ויחזק לב פרעה, הגם שהיה ראוי שיתירא שיבלע אותו חיים כמו שבלע חרטומים בכ"ז חזק לבו:

א ר"ל מדלא כתיב ויבלע תנין אהרן משמע מאחר שחזר וכו' והיה נס בתוך נס ואלו היה נחש לא היה רק נס אח' אבל לאחר שנעשו מטות כדכתיב נמי את מטותם חזר ובלעם היה נס בתוך נס הרא"ם: