שמות ז, א

נתתיך אלהים לפרעה. שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין:

יהיה נביאך. כתרגומו מתורגמנך, וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת (ישעיה נז יט) ניב שפתים, (משלי י לא) ינוב חכמה, ויכל מהתנבות דשמואל (א' י יג) ובלעז קוראין לו פרקייר"א:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה חֲזֵי מַנֵיתָךְ רַב לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחוּךְ יְהֵי מְתֻרְגְמָנָךְ:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמָא אַנְתְּ מִסְתְּפֵי חָמֵי דִכְבַר שַׁוִית יָתָךְ דְחִילָא לְפַרְעה כְּאִילוּ אֱלָהָא דִילֵיהּ וְאַהֲרן אָחוּךְ יְהֵא נְבִיָא דִילָךְ

ויאמר. זהו ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. השיבו השם ראה נתתיך אלהים לפרעה:

ויאמר. טעם ראה שעשיתי לך מעלה גדולה שתהיה נחשב בעיני פרעה כמעלת מלאך וזהו אלהים. והוא מדבר אל הנביא והנביא מדבר אל אנשי דורו.

והאומרים כי נביא. מגזרת ניב שפתים. איננו נכון כי שורש ניב מהשניים לפי דעת חכמי צרפת. ומעלומי העי"ן לפי דעת חכמי ספרד. ושרש נביא שלש אותיות והעד נביאים. ויתנבאו. כי האל"ף שרש. ועוד כי ניב שפתים כמו פרי. כי הוא מגזרת תנובה. עוד ינובון בשיבה. והעד הנאמן. וניבו נבזה אכלו. ועוד מה טעם השב אשת האיש כי נביא הוא. אם פירושו דברן הוא. רק פירושו הוא נביא שאגלה לו סודי. כדרך כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. והוא מתענג עלי ע"כ ויתפלל בעדך וחיה:

נביאך - דברן תחתיך.

ראה נתתיך אלהים. לפי שעשה עצמו אלוה שנאמר לי יאורי אמר הקב"ה אתה לו לאלהים:

ראה נתתיך אלהים. כלומר אל תחוש שלא תהיה נשמע לפרעה לפי שאני נותן אותך גדול עליו. ומענין הדבור שאמרת אהרן אחיך יהיה נביאך כלומר יהיה המדבר. ולשון נביאך ניב שפתים וכן תרגם אונקלוס מתורגמנך, ודרשו רז"ל ראה נתתיך אלהים לפרעה פרעה היה עושה עצמו אלוה שנאמר (יחזקאל כ״ט:ג׳) לי יאורי ואני עשיתיני, אמר לו הקב"ה כלפי שהוא עושה עצמו אלוה הודיעהו שאינו כלום הריני עושה אותך אלוה עליו.

[ראה נתתיך אלהים לפרעה. מנהיג ודבר].

[ואהרן אחיך יהיה נביאך. בעל דברי השבח].

ויאמר וגו' ראה נתתיך אלהים לפרעה. יאשטיז"א (justice, Richter) בלע"ז כמו (שמות כ״ב:ח׳) עד האלהים יבא דבר שניהם:

נביאך. לשון דבור כמו (ישעיה נ"ד) ניב שפתים, ותירוש ינובב (זכריה ט') שידבר הוא דבריך אל פרעה מפני שאתה ערל שפתים ואינך יכול לדבר:

ראה. התבונן בדבר:

נתתיך אלהים לפרעה. כן יהי כאשר דברת שלא תדבר בעצמך לפרעה אבל לא משום שתהי׳ שפל ונבזה בעיניו. אלא משום שהוא יחשוב שאתה גדול כ״כ כמו אלהים. שלא בנקל גם לפניו להיות נדבר עם אלהים. כך תהא נחשב בעיניו שאינו ראוי לשמוע מפיך כ״א מפי אהרן שהוא נביאך. ונתקיים במשה כל המשפיל עצמו הקב״ה מגביהו. ודייק ה׳ באמרו נתתיך אלהים לפרעה משא״כ לישראל. שאע״ג דכתיב והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים. אין הפי׳ אלא שיהיה מנבא אותו כאלהים. אבל לא נחשב לו לישראל לאלהים ח״ו. והמה דברו עמו כ״פ כמו עם שאר גדולי ישראל. וע׳ להלן י׳ כ״ד אבל פרעה היה מחשב את משה כמו אלהים שאינו הגון לדבר עמו:

ויאמר. ואז אמר ה' למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, הוא מ"ש (בפסוק י"ג) וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל ב"י ואל פרעה, ששתף את אהרן עם משה, ולמעלה קצר ולא הזכיר פרטות הדבור הזה והזכירו כאן שאז אמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה, ר"ל שפרעה יחזיק אותך כאלו אתה אלהים הפוקד ומצוה, וכמו שהאלהים לא יוציא דבר אל הפועל רק ע"י נביאיו ושלוחיו שה' פוקד ושלוחיו מוציאין את הדבר אל הפועל, כן אהרן אחיך יהיה נביאך, הוא יהיה הנביא שלך שעל ידו תגזור אומר ויקם לך, ומפרש: