שמות ו, ז

וֶאֱקָרֵיב יָתְכוֹן קדָמַי לְעַמָא וְאֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וְתִדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן דְאַפֵּיק יָתְכוֹן מִגוֹ דְחוֹק פָּלְחַן מִצְרָיִם:

וַאֲקַרֵב יַתְכוֹן קֳדָמַי לְעַם וְאֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהָא וְתֵידְעוּן אֲרוּם אֲנָא יְיָ אֳלָהָכוֹן דְאַנְפֵּיק יַתְכוֹן מִגוֹ דְחוֹק פּוּלְחַן מִצְרָאֵי

וטעם וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים אמר ר"א כי היה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שיעמדו עוד בגלות ואין זו מדרך הפרשה רק שיאמר כאשר אגאל אתכם בזרוע נטויה שיראו אותה כל העמים תדעו כי אני ה' העושה אותות ומופתים מחודשים בעולם ואני אלהיכם ובעבורכם עשיתי כי אתם חלק השם

ולקחתי. כאשר תקבלו את התורה על הר סיני:

וטעם המוציא אתכם. כי היתה במערכת המחברת הגדול' למשרתים העליונים שיעמדו עוד בגלות וזה יתברר לך בפרשת כי תשא:

ולקחתי אתכם לי לעם. במעמד הר סיני:

וידעתם. הכירו והתבוננו שכל זה יתאמת כמו וידעתם היום, כי לא את בניכם:

כי אני ה' אלהיכם המוציא. כי בהיותי אלהיכם, משגיח עליכם בפרט, ואני המוציא ומשתדל עתה להוציאכם, אין ספק שאעשה כל מה שאמרתי:

ולקחתי אתכם לי לעם. והייתם עבדים לי כי טוב לכם להיות עבדי מהיות עבדי פרעה והייתי לכם לאלהים אני אהיה אדון לכם ולא פרעה:

וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם. ועבדתם אותי ברצון כי תאמרו מוטב לעבוד המלך הגדול מלעבוד אותו הדיוט פרעה:

המוציא אתכם כתב ר"א כי היתה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שיעמדו עוד בגלות:

וידעתם וגו׳. פרוש, עכשיו יש לכם לדעת ידיעה ברורה כי אני ה׳ אלהיכם הוא המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, פרוש, לתת עליכם סבלות אלהותי. עוד ירצה לומר להם שישגיחו להכיר מדות אלהיכם, כי אל רחום ה׳ אלהיכם.

לי לעם. שתהיו מנהיגים מלכותי:

והייתי לכם לאלהים. מנהיג טבע הליכות חיי עולם בהשגחה פרטית:

וידעתם כי אני ה׳. הוא הבטחה אחרת. ולשון חמישי של מעלה. שכל כך תעלו בדעת עד שתגיעו למדרגה של וידעתם היינו דבקות ודעת אלהים. וכיב״ז מתפרש להלן ט״ז ו׳. והדבר מובן שיהי׳ בזמן מאוחר ממדרגה הקודמת כמו הלשונות הקודמים. והי׳ זה משעת מ״ת ואילך וראוי לדעת שהבטחה זו אין הפי׳ שיהי׳ כל ישראל בזה הבחינה. דזה א״א שיתנהג אומה שכל אנשיה יהיו משוקעים בדעת אלהים. אלא הפי׳ שיהי׳ בכם הרבה אנשי מעלה. ובריש ס׳ ויקרא ביארנו עפ״י מ״ר דעל אלה אנשי מעלה כתיב אדם אחד מאלף מצאתי. והיינו שביארנו ענין ד׳ כוסות שנשתנו כל ישראל בצורתם ובדעתם מכאשר היו. בד׳ מדרגות. אבל יש עוד כוס חמישי נגד זה הלשון של וידעתם וגו׳ ובאשר אין חובה לכל ישראל להגיע לזה המדרגה. ע״כ זה הכוס הוא מצוה ולא חובה. ועי׳ מש״כ להלן ט״ו ו׳:

מתחת סבלות מצרים. הפלא היותר גדול שיגיע אדם שהי׳ תחת סבלות בחומר ולבנים מתעלה כ״כ עד שהגיע לדעת ה׳. וזהו דבר המגיד וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. פי׳ אות הוא שהוא משובח. ומש״ה מרגיש יותר:

ולקחתי. הדבר השני הוא מתן תורה שאז אקח אתכם לי לעם, זה יהיה ג"כ ע"י שם הויה שעז"א וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם, כי הדבור הראשון היה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ואז תשיגו כי אלהיכם שהוציא אתכם ממצרים הוא שם הויה, כי יהיה זה באותות ובמופתים אדירים ונוראים: