שמות ו, יא

עוּל מַלֵיל לְוָת פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם וִישַׁלַח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֵהּ:

עוּל מַלֵיל עִם פַרְעה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם וְיִפְטוֹר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ

בא. אל ארמון המלך:

בא דבר אל פרעה. בא עמי והכנס בעיר ודבר אל פרעה כי אני אלך עמך אבל במקום אחר שהוא בזמן יציאה חוץ לעיר כתיב לך, כגון לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה.

בא דבר. משה בעצמו. וכמו שכתבתי לעיל ו׳:

שאלות: הלא כבר צרף עמו את אהרן ומה חדש עתה במ"ש ויצום וכו'. ולמה הפסיק באמצע בספור ראשי בית אבותם, והזכיר ביחוד שני חיי לוי וקהת ועמרם, ודלג יתר השבטים, ומ"ש הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן. ומ"ש ויהי ביום דבר ה' אל משה אין לו שום משמעות, ומ"ש וידבר ה' וכו' דבר אל פרעה ויאמר משה הן אני ערל שפתים הלא זה נזכר כבר בפסוק י"א י"ב, וכן מ"ש ראה נתתי אלהים לפרעה וכו' כבר נכלל במ"ש בפסוקי י"ג, ולמה כפל והוצאתי את צבאותי, והוצאתי את בני ישראל מתוכם: