שמות ה, טו

וַאֲתוֹ סָרְכֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּצְוָחוּ (קֳדָם) לְפַרְעֹה לְמֵימָר לְמָא תַעְבֵּד כְּדֵין לְעַבְדָיךְ:

וְאָתוֹ סַרְכֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל וּצְוָוחוּ קֳדָם פַּרְעה לְמֵימַר לְמָא תַעֲבֵיד כְּדֵין לְעַבְדָךְ

למה תעשה כה. לעבדיך. שלא הי' מנהגך לעשות כן:

למה תעשה כה. המה לא ידעו טעם הגזירה כמש״כ לעיל. וכסבורים שהוא משום קמוץ:

ויצעקו אל פרעה. שהם הבינו שכונת פרעה שהמצרים צריכים לתת להם תבן הנמצא בביתם, אבל אם תבן אין נתן ר"ל גם מי שי"ל תבן אינו רוצה לתת אותו ואיך לבנים אומדים לנו עשו , והנה מה שעבדיך מוכים בחנם יהיה חטאת עמך, שעמך המצריים יחשב להם לחטאה שמכים אותנו על לא דבר, או ר"ל הלא החטא תלוי בעמך מה שאינם רוצים לתת תבן שבידם לעבודת המלך: