שמות ל, לב

לא ייסך. בשני יודי"ן, לשון לא יפעל, כמו (דברים ה טו) למען ייטב לך:

על בשר אדם לא ייסך. מן השמן הזה עצמו:

ובמתכנתו לא תעשו כמהו. בסכום סמניו לא תעשו אחר כמוהו במשקל סמנין הללו לפי מדת הין שמן, אבל אם פחת או רבה סממנין לפי מדת הין שמן מתר, ואף העשוי במתכנתו של זה, אין הסך ממנו חיב אלא הרוקחו:

ובמתכנתו. לשון חשבון, כמו (שמות ה ח) מתכנת הלבנים, וכן במתכנתה של קטורת:

עַל בִּסְרָא דַאֲנָשָׁא לָא יִתְנַסַךְ וּבִדְמוּתֵהּ לָא תַעְבְּדוּן כְּוָתֵהּ קוּדְשָׁא הוּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן:

עַל בִּישְרָא דְּאֵינָשָׁא לָא יִתְמְרַק וְכִדְמוּיֵיהּ לָא תַעַבְדוּן כְּוָותֵיהּ קוּדְשָׁא הוּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן

לא ייסך. אמר רבי מרינוס כי ייסך כמו יוסך. וכמוהו ויישם בארון כמו ויושם. והטעם כי מנהג ישראל היה לסוך שמן הזכרים גם הנקבות כי כן כתוב. ושמן לא תסוך ולסוך מזה השמן אסור לכהן אף כי לאחרים כי שמן המשחה יוצק על ראש המשיח:

ובמתכונתו. הבשמים הנזכרים ובמשקלם:

ובמתכנתו - בחשבון הבשמים של פרשה זו.

קודש הוא קודש יהיה לכם בגימטריא למלכות בית דוד:

ייסך כמו יוסך על משקל ויישם בארון במצרים.

קדש הוא. פרוש תכונתו, ואפלו יעשהו מחולין, והעושה במתכנתו כמעלה עולה וחטאת לעצמו, ואם עשאו להתלמד בו או על מנת לתנו לצבור מתר, כן אמרו בכרתות (ה.).

עוד נראה אמרו קדש הוא קדש יהיה על זה הדרך: ״קדש הוא״ – זה שמן שעשה משה שקדשתו יתרה, שהסך ממנו חיב כרת, וכמו שאמר בסמוך ״ואשר יתן ממנו״, ואמרו בכרתות (ו,א) ״ממנו״ – פרוש משמן שעשה משה ולא משמן המשחה זולתו. ואמרו קדש יהיה לכם – זה שמן דורות שאינו שוה לקדשתו של שמן משה, ואין חיב אלא הרוקח כמוהו. ותבת ״ממנו״ לבד לא תספיק, שזולתה הייתי אומר עד שימשחנו כלו.

ורז״ל (כריתות ו,א) דרשו מפסוק זה שצריך לעשותה במקום קדש. ולדבריהם היה לו לומר כן במצותו, לא באזהרת ״לא תעשו כמוהו״. ודבריהם זכרונם לברכה אינם אלא אסמכתא להלכות שבידם, ודברינו הם פשט הכתוב.

קדש הוא. המתכונת הלז בא לשם ה׳ ע״כ הוא מופרש לה׳. קדש יהיה לכם. עלינו לנהוג בו בקדושה ולא לעשות כמוהו:

על בשר אדם לא ייסך, לדעת הרמב"ם דוקא בסך כזית כמו אשר יתן דסיפיה לר' יהודה כריתות (דף ו' ע"ב), והראב"ד חולק עליו עיי"ש, ושם תנא קמיה דר"א כל שישנו בסך ישנו, בבל ייסך וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך, ר"ל דממ"ש ייסך ביו"ד שהוא כמו יסך ושרשו יסך ויהיה סוך עם יסך ענין אחד, וחסר הפועל, שלא יסך א"ע, וממ"ש ביו"ד מלא משמע שהוא כמו יוסך, משורש סוך שבנין שלא נזכר שם פועלו ובא היו"ד תחת הוא"ו, ולמדנו ב' המשמעות שלא יוסך ע"י אחרים, ולא יסוך א"ע, וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך: ובמתכנתו, לשון חשבון, לא יעשה במשקל סממנים הללו למדת הין, אבל אם פיחת או ריבה שממנים אינו חייב, וכפל לא תעשו כמוהו להוציא אם עשה חציו אף במשקל הזה שבקטרת חייב, דשם לא כתיב כמוהו, וכאן פטור דכתיב כמוהו:

י פי' שאלו לא כתב אלא ובמתכונתו הוה אמינא כיון ששם בו במדת סכום סממניו אע"פ שפחת או רבה סממניו לפי מדת הין שמן יהא חייב לכך חזר וכתב לא תעשו כמוהו כלומר שאם פחת או רבה אינו חייב: