שמות ל, כה

רקח מרקחת. רקח שם דבר הוא, והטעם מוכיח שהוא למעלה, והרי הוא כמו רקח, רגע, ואינו כמו (ישעיה נא טו) רגע הים, וכמו (ישעיה ו מב ה) רקע הארץ, שהטעם למטה, וכל דבר המעורב בחברו, עד שזה קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת:

רקח מרקחת. רקח העשוי על ידי אמנות ותערובות:

מעשה רוקח. שם האמן בדבר:

וְתַעְבֵּד יָתֵהּ מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא בּוֹסֶם מְבַסָם עוֹבַד בּוּסְמָנוּ מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא יְהֵא:

וְתַעֲבֵיד יָתֵיהּ מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא בּוֹשֶם מִתְבַּשַם עוֹבַד מִתְבַּשֵם בִּישְמָא מַמְזִיג מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא יְהֵי

ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רוקח על דרך הפשט היה מעשה השמן כדברי ר' יהודה, שאמר (בכריתות ה): שראום במים שלא יבלעו את השמן. ואין השריה שיהיו במים לבדן, אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים, והציפו עליהן שמן זית הין, ואח"כ נתנו הכלי על פי כלי אחר מלא מים, ונתנו על אש נחה גחלים עוממות, ויבשלו עד יבשת המים, וקלטו השמן מעליו. כי כן מעשה הרקחים בכל שמן מבושם, ולכך קצר הכתוב וצוה שיעשו השמן הזה 'רקח מרקחת כמעשה רוקח', ולא פירש המעשה, כי דרך הרקחים ידועה בהם. וכן מצאתיה בשקלים ירושלמי (פ"ו ה"א): ר' יהודה אומר: שולקן היה במים, ונותן שמן מלמעלה. משהיה קולט את הריח היה מעבירו, כדרך שהפטמים עושין. שנאמר 'ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח'.

ועשית. רקח מרקחת. כמו מקטר קטרת:

וטעם שמן משחת קדש. הוא שמזכיר אחר זה:

רוקח מרקחת - לפי הפשט: כתושים ונתונים בשמן ועירבם יפה, כמו: ישים ים כמרקחה, לשון תערובת.

רוקח מרקחת. רקוח של רקוח, שנרקח השמן במים המרוקחים:

מעשה רקח שיהיה נראה מתוך חשיבותו שאומן עשאו ותקנו ולא הדיוט.

ועשית אותו שמן משחת קדש. בשעת עשיה יהיה לזה התכלית וכבר ביארנו דהפעולה מתחלה במחשבת התכלית הרוחני מועיל הרבה להגיע לתכלית:

רוקח. משמעו תערובות:

מרקחת. משמעו על האש כדרך מרקחת:

מעשה רוקח. דלא כל המינים שוים בקליטתם את השמן ויש נצרך הרבה אש ויש מעט ע״כ בשעת הרקח של הרבה מינים יחד יש להזהר להסיר איזה מין בשעת רבוי האש. וכן יש עוד הרבה זהירות וזהו מעשה רוקח. שידע טבע כל מין איך הוא נרקח:

שמן משחת קדש יהיה. הבטחה הוא מה׳ שיהי׳ בזה השמן כח אלהי לקדש את הדבר שנמשח בו:

רוקח מרקחת מעשה רוקח, רוקח הוא שם דבר, ובקטרת אמר רוקח מעשה רוקח, כי הקטרת לא נתבשלו רק מה ששחקם וערבם יחד זה הוא הרקוח שלהם, שעז"א מעשה רוקח, אמנם בשמן היה חוץ מרקיחה ששחקן וערבם שעליו אמר מעשה רוקח כמו בקטרת עוד רקיחה אחרת ע"י הבשול שהיא הרקיחה העקרית הוסיף מרקחת, ושמהם יהיה מעשה רוקח, ר"ל מעשה אומן הבקי במלאכה זו:

ד כלומר בראש התיבה:

ה רגע בסגול תחת הרי"ש ואינו כמו רוגע הים שהוא לשון פועל:

ו כלומר זה נוטל מזה: