שמות כו, טז

עשר אמות ארך הקרש. למדנו שגבהו של משכן עשר אמות:

ואמה וחצי האמה רחב. למדנו ארכו של משכן לעשרים קרשים, שהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב, שלשים אמה:

עֲשַׂר אַמִין אֻרְכָּא דְדַפָּא וְאַמְתָא וּפַלְגוּת אַמְתָא פּוּתְיָא דְדַפָּא חָד:

עֲשַר אַמִּין אוּרְכָּא דְלוּחָא וְאַמְתָא וּפַלְגָא דְאַמְתָא פּוּתְיָא דְלוּחָא חָד

עשר אמות. אמות המשכן לא ידענו אם הם כאמות יחזקאל שהם אצילה. ובדרך סברא אמות הבית הראשון כן היו. בעבור שמצאנו בדברי הימים כתוב במדה אחרונה:

ארך הקרש. לא כתיב האחד כמו ברוחב היינו שביארנו ביריעות. דמש״ה כתיב האחת ללמדנו שמתחלה תהי׳ נגמרת אחת כדי לדעת מדת האמה ואח״כ יעשו כולן כמוה. מעתה בקרשים לא היה נצרך בשביל האורך שיהא האחד. שהרי נעשה למדת היריעות שיהיו מכסים הקרשים באורך משא״כ ברוחב היה אפשר להיות משונים זמ״ז וא״צ אלא לכוין חשבון הרוחב בס״ה בסוף כולן שיהיו כמדת היריעות. מש״ה כתיב האחד:

ואמה וחצי האמה. לא ואמה וחצי כמו בשלחן ועוד. ללמדנו שיהא החצי במדת האמה השלימה בצמצום:

עשר, מכאן שהיה המשכן עשר בגבהו ושלשים אמה בארכו, ומקרשי המערב למדנו שהיה עשר ברחבו: