שמות כה, ד

ותכלת. צמר צבוע בדם חלזון, וצבעו ירוק:

וארגמן. צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן:

ושש. הוא פשתן:

ועזים. נוצה של עזים, לכך תרגם אנקלוס ומעזי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמם, שתרגום של עזים עזיא:

וְתִכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ וּמֵעַזֵי:

וְתִכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַא זְהוֹרֵי וּבוּץ וּמֵעַזֵּי

ותכלת. אמר יפת שהוא כדמות שחרות. כי הוא תכלית כל הצבעים. והכל ישובו אליו והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר:

וארגמן. כדמות אדום. ובדברי הימים ארגון ובלשון ערבי ארגואן וזה הצבע לא יהיה כי אם בצמר או במשי:

ותולעת שני. וכתוב ושני התולעת כמו ומצור החלמיש. חלמיש צור. והגאון אמר בו קרימ"ז. כי הוא אדום רק איננו כצבע הארגמן. ובעבור תולעת אמרו רבים כי הוא משי:

ושש. הוא הבד מין ממיני פשתים נמצא במצרים לבדו רק הוא לבן ואינו צבוע. שש ורקמה ממצרים. והגאון תרגמו בלשון ערבי עושר וידוע הוא עד היום:

ועזים. שער העזים:

ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת והצבע קרוי שני. כדכתיב: (נחום ב׳:ד׳) אנשי חיל מתולעים. מלבושים בגדים צבועים. וכן: האמונים עלי תולע. בגד צבוע. וכן מוכיח: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, השני והשלג שם של צבעים זה אדום וזה לבן. אבל תולע והצמר שניהם צמר, אלא שהתולע צמר צבוע והצמר הוא לבן בלא צבע.

ושש - פשתן, אבל שאר המינים הם צמר צבוע.

ועזים - מטוה של שער עזים.

ועזים פרש״י נוצה של עזים לכך תרגם אונקלוס ומעזי וכו׳ לפיכך טועה המתרגם ומעזי.

שש ועזים. נוצה של עזים שהעזים עצמן לא היו הנשים טוות:

ח וכן פי' של ארגמן צמר צבוע. והוכחת רש"י מבגדי כהונה שנעשו מד' מינין הללו מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש ולא כתיב בהו מאיזה מין היו אלא ביחזקאל גבי לבישת כהנים ביום הכיפורים כתב בגדי פשתן ילבשו ובגדי צמר לא יעל' עליהם ומשמע דבכל השנה היו לובשין בגדי פשתים ובגדי צמר ולא שום מין אחר ובמכנסי' כתיב את מכנסי הבד שש משזר ובד הוא פשתים ש"מ דשש פשתים ומדשש פשתים תכלת צמר דאין לומר איפכא דהא מצינו בהדיא דשש פשתים על כרחך תכלת צמר והואיל שמצינו בבגדי כהונה דתכלת צמר ודאי ארגמן נמי מין צמר צבוע:

ט דאי קאי אעורות היה לו לומר ועורות של עזים וכתב עזים במקום נוצה של עזים מפני שטוו אותן מן העזים עצמן: