שמות י, י

כאשר אשלח אתכם ואת טפכם. אף כי אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרתם:

ראו כי רעה נגד פניכם. כתרגומו ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקדוש ברוך הוא להרגם אמר משה בתפלתו (שמות לב יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שם יד) וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר:

וַאֲמַר לְהוֹן יְהֵי כֵן מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעְדְכוֹן כַּד אֲשַּׁלַח יָתְכוֹן וְיָת טַפְלְכוֹן חֲזוֹ אֲרֵי בִישָׁא דְאַתּוּן סְבִירִין לְמֶעְבַּד לָקֳבֵל אַפֵּיכוֹן לְאִסְתַּחָרָא:

וַאֲמַר לְהוֹן יְהִי כְדֵין מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעַדְכוֹן כְּמָא דְאֶפְטוֹר יַתְכוֹן וְיַת טַפְלְכוֹן חָמוּן אֲרוּם לְתַקָּלָא בִּישָׁא הִיא לְכוֹן לִקְבֵיל אַפֵּיכוֹן בְּאוֹרְחֲכוֹן דִּתְהַלְכוֹן עַד זְמַן דִּי תִמְטוּן לְבֵית אֲתַר מַשְׁרוּיֵיכוֹן

כי רעה נגד פניכם כתרגומו זה לשון רש"י ומה טוב היה שיפרשהו אלינו והנוסחאות מן התרגום מתחלפות בו יש שכתוב בהן ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון אסתחרת ונראה לזאת הנוסחא שרצה אונקלוס לפרש הרעה שאתם חושבים לעשות ישבה נגד פניכם להעיד בכם שאתם רוצים לברוח כלשון והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדוהו לאמר (מלכים א כא י) והוא כלשון וישבו לאכל לחם (בראשית לז כח) ואסתחרו קום נא שבה (שם כז יט) אסתחר ויש נוסחאות כתוב בהן לקביל אפיכון לאיסתחרא יאמר הנה הרעה הזאת מזומנת לשוב לנגד פניכם כי עליכם תחזור מלשון ולא תסוב נחלה (במדבר לו ז) לא תסתחר וזה כמדרש חכמים שאמרו באלה שמות רבה (יג ה) דרך הבחורים והזקנים לזבוח שמא הקטנים והטף מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח ראו כי אותה שאתם מבקשים לעשות שיש בדעתכם לברוח היא תשוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן כלומר מדה כנגד מדה ועוד מצאתי בו נוסחא אחרת לית קביל אפיכון לאסתחרא יאמר אין בהכרת פניכם להסב הרעה אשר בלבבכם כי הכרת פניכם ענתה בכם ודרך הפשט דעו כי רעה נגד פניכם עומדת וקרובה לבא עליכם מאתי כי אגמול אתכם רעה בראותי שאתם חפצים לברוח

ויאמר יהי כן ה'. שאתם אומרים עמכם:

וטעם ראו כי רעה נגד פניכם. כי הרעה קרובה מכם ונגד פניכם היא. ועם זה הטעם דבק. כי אותה אתם מבקשים כי דין שאעשה ככה. ועתה חשב פרעה שהם רוצים לברוח. ודע כי משה אדונינו לא אמר לפרעה שישובו עוד שיכזב. רק אמר שירחיקו דרך שלשת ימים. ודעת המצריים היתה שישובו על כן השאילום. ובעבור דבר אחר שאילו נתן להם פרעה רשות ללכת ולא ישובו. לא היה רודף אחריהם. והשם צוה לעשות כן עד שירדוף אחריהם ויטבע. והנה זה מפורש וישובו ויחנו לפני פי החירות. ואין להרהר אחרי מעשי השם שהכל עשה בחכמה אע"פ שהיא נעלמה מעיני החכמים. והנה בדברי דוד כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה' לפניך להכות במחנה פלשתים:

כי רעה נגד פניכם - אתם חושבים רעה בלבבכם וזה מוכיח: הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים.

כאשר אשלח אתכם ואת טפכם. כל שכן המקנה:

ראו כי רעה נגד פניכם. ראו כי אתם הולכים בעסקכם זה אל הרע לכם ותמצאוהו, כענין הולך למות רגליה יורדות מות וכדבריהם ז"ל והם רצים לבאר שחת:

רעה נגד פניכם ס"ת הדם שראה כוכב של דם עולה לקראתם:

ראו כי רעה נגד פניכם. באור הכתוב כתרגומו בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון לאסתחרא, כלומר מעותדת היא שתסוב נגד פניכם כי עליכם תחזור, והוא מלשון (במדבר ל״ו:ז׳) ולא תסוב נחלה שתרגומו לא תסתחר. וכן אמרו רז"ל דרך הבחורים והזקנים לזבוח שמא הקטנים והטף דרכם לזבוח מי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח ראו כי אותה רעה שאתם מבקשים לעשות שיש בדעתכם לברוח היא תסוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן מדה כנגד מדה.

ובמדרש ראו כי רעה נגד פניכם, כוכב אחד יש ששמו רעה ואמר להם פרעה רואה אני באצטגנינות שלי כוכב אחד עולה לקראתכם במדבר והוא סימן דם והריגה, והכוכב הזה הוא כוכב מאדים ועשו הרשע קראו אדום ומזה נכפל בו הלשון (בראשית כה) מן האדום האדום הזה וכמו שבארתי שם, ופרעה הרשע שהיה אצטגנין גדול קראו רעה לפי שהוא סבת הרעות כלן הוא כוכב מורה על הדם והחרב והשממון והפצעים והמכות ושם נפל שדוד מדה כנגד מדה כי נענש במה שחטא הוא הקשה את לבו וכתיב (משלי כח) ומקשה לבו יפול ברעה ועל כן נאבד בסוף, ואמר נגד פניכם הוא בכחו הגדול לנגדכם מביט אליכם ומעותד להזיק לכם בדרך הזה במדבר, והיה ראוי זה כנגד מה שחטאו ישראל בעגל ונתחייבו מזה הריגה זהו שהזכיר בתפלתו למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, כלומר אם אתה מכלה אותם עתה במדבר בחטאם יתחלל שמך הגדול ויאמרו מצרים כי היה זה בכח אותו כוכב ששמו רעה שהוציאם בו ולכך מתו במדבר ויכחישו למפרע האותות והמופתים אשר ראו כבר ויאמרו שגם הם היו בכח המזלות ואין הממשלה כ"א להם ח"ו. מיד וינחם ה' על הרעה, הפך הדם לדם מילה שמל אותם יהושע הוא שכתוב (יהושע ה) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהיו אומרים לכם דם אנו רואים עליכם במדבר.

ראו כי רעה שאתם חושבים לברוח מכל וכל מארצי,

נגד פניכם היא נכרת כשאתם שואלים להוליך עמכם כל אשר לכם.

על הדם . פרש"י נהפך לדם מילה. וא"ת מנא ליה שהיה דם מילה והלא בעונותיהם רבים דמים נשפכו במדבר בעגל ובעדת קרח ובמרגלים מנא לן שלא היו רואים אותם דמים. וי"ל שמצרים חירפו את ישראל על שמלו את בניהם במצרים ולא במדבר וכתוב על המילה כי חרפה היא לנו גבי שכם ולכך נאמר על המילה היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם וזהו שפירש נהפך למילה דבליל פסח מלו כדמפורש לקמן בפרשה וזה הדם הראשון שהיה מסימן הכוכב:

יש לשאול מ"ש שמתו כל הרשעים בתוך ג' ימי אפלה ודתן ואבירם לא מתו שהיו רשעים גמורים. י"ל אע"פי שהיו רשעים לא נתייאשו מן הגאולה:

ראו כי רעה נגד פניכם. הרעה שאתם סבורים לעשות שאתם רוצים לברוח מכל וכל מארצי אינה מסותרת אלא נגד פניכם היא עומדת ואדם יכול להבינה ובפניכם היא ניכרת כמו (בראשית ל״א:ה׳) רואה אנכי את פני אביכן והנה איננו עמי מתוך פניו אני מכיר הרעה שבלבו וכן כאן אתם אומ' דר ג' ימים נלך במדבר ודבר עומד נגד פניכם שאתם רוצים לברוח ולכך אתם שואלים להוליך כל אשר לכם וכן הוא אומ' (ישעיהו ה׳:כ״א) הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים שעושים פנים של טובים ומראים עצמם נבונים:

דרשו רז"ל דצ"ך עד"ש באח"ב השתים בהתראה ושלישית בלא התראה ד"ץ בהתראה ך' בלא התראה ע"ד בהתראה ש' בלא התראה ב"א בהתראה ח' בלא התראה מכת בכורות בהתראה שחוזר לסדור הראשון. עוד השתים שהיו בהתראה באחת אומר הנה יוצא המימה ובאחת אומר בא אל פרעה שר"ל אל ביתו שבמכת הדם אומר ונצבת לקראתו על שפת היאור ובצפרדעים בא אל פרעה בכנים אין התראה בערוב הנה יוצא המימה ובדבר בא אל פרעה במכת השחין אין התראה ובברד השכם בבקר והתיצב לפני פרעה והכוונה הנה יוצא המימה. בארבה בא אל פרעה. חשך אין בה התראה. והטעם שבשלישית אין התראה דארז"ל מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה. והטעם שאחד ביאור ואחד בביתו לפי שנתגאה עם ביתו שנאמר ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת מה צורך לומר שבא לביתו ידוע הוא שלא נשאר בשוק אלא לומר שנתגאה עם ביתו וכן נבוכד נצר נתגאה שנאמר הלא דא היא בבל די אנא בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי וכתיב שלו הוית בביתי ורענן בהיכלי. ונתגאה ביאור שנאמר לי יאורי ואני עשיתיני ולכן מאלו השני מקומות בא מפלתו וכן נבוכד נצר שנתגאה ורצה לעלות ממדרגה האנושית למדרגה אלהית השפילו השם יתברך ממדרגה אנושית למדרגה בהמית עשבא כתורין יטעמוניה:

ראו כי רעה נגד פניכם יש פילוסוף ושמו אנוב שסברתו שיש שם שתי אלוהות אחד פועל הטובות ואחד פועל הרעות ואמר פרעה פועל הרעות הוא אלהיכם שמיום שבא למצרים לא עשה שום טובה אלא רעות ומכות וזהו שאמר משה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם פועל הרעות הוציאם להרוג אותם בהרים פירוש אחר ראו כי רעה נגד פניכם הרעה שאתם חושבים לעשות הכרת פניכם ענתה בה. ונוכל לפרש שפרעה אמר לעבדיו ראו מה רשעות אומרים משה ואהרן לפניכם שאם יאמרו רשעתם בפני עמי הארץ אינו כל כך רע אבל נגד פניכם שאתם נבונים אומרים רשעות בחשבם שלא תבינו זה רע גדול וגאוה לחשוב שאין ביניכם מי שיבין רמאותם:

ויאמר אלהם יהי כן ה' עמכם וגו'. אתם אומרים לצרף את ה' אליכם כשאשלח אתכם ואת טפכם, כי אתכם לעבודת ה' וטפכם לשמחתכם כדי שיהיה ה' מצורף עמכם, ע"כ אני אומר יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, כי אין רצוני לשלח הטף עמכם ואז לא יהיה גם ה' עמכם, כי אין נכון לשתף שם שמים עם דבר אחר, ראו כי רעה נגד פניכם הרי אתם הולכים לזבוח כדי לבטל הוראת הכוכב ששמו רעה ודי לכם בזה שתנצלו מן הרעה, ותבקשו עוד שובע שמחות לברוח מן הקצה אל הקצה אין זה דבר נכון, לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה דהיינו השמחה אתם מבקשים, אני אומר שאתם מבקשים השמחה ובודים אותה מלבכם ומפי עליון לא תצא, אלא אתם מבקשים מלבבכם שמחה זו, שהרי אמרתם תחילה בשם ה' ויחוגו לי במדבר לי משמע לשמי לבד לי ולא לכם, ואיך אמרתם בשם ה' כי חג ה' לנו, כי לא איש אל ויתנחם, אלא ודאי שאתם מבקשים זה מלבכם, על כן נתמלא פרעה עליהם חימה לפיכך ויגרש אותם מאת פני פרעה.

ומה שנאמר בנערינו ובזקנינו בצאנינו ובבקרינו משמע שעשו את עצמם טפילה אל כולם מדלא קאמרו ילכו עמנו, ופרעה אמר גם טפכם ילך עמכם משמע שהטף טפל להם יתבאר בסמוך בע"ה.

ראו כי רעה נגד פניכם וגו'. לפי שאחז"ל (שבת קנו) האי מאן דנולד במזל מאדים להוי גברא אשד דמא מאי תקנתיה להוי טבחא או אומנא, וטעמו של דבר לפי שאין הקב"ה משדד המערכה מכל וכל כ"א זה הדבר אשר יעשה ה' ליראי ה' וחושבי שמו שבזמן שיש במערכה הוראת איזה דבר רע אזי הקב"ה מסבב פני המערכה אל דבר אחר בדומה לו, באופן ששומר מצוה לא ידע דבר רע. ומשפט המערכה יתקיים על כל פנים.

ועל זה הדרך, מצינו (מו"ק ט:) זיל גביהו דלברכוך אמרי ליה יהי רעוא דתזרע ולא תחצד כו' ליחרב ביתך כו' א"ל הני כולהו ברכתא נינהו כו', ומקשים על זה למה ברכו במשלים וחידות היו להם לברכם במראה ולא בחידות, אלא לפי שראה משפט המערכה מורה על תזרע ולא תחצד ורצה להפכו לברכה באופן שתתקיים משפט המערכה והוא לא ליהוי נזוק, כך בצאת ישראל ממצרים ראה פרעה באצטגנינות שלו כי כוכב מאדים ששמו רעה עולה כנגדם המורה על שפיכת דם, והוראת הכוכב ההוא לא יתוקן כ"א ע"י מוהלא או טבחא ושניהם כאחד טובים, לפי שיש ספק אם כוכב זה מורה על הריגה ממש, או על פצע וחבורה לבד, או על שניהם כאחד, על כן לתיקון ספק זה צריך לשניהם להיות מוהלא וטבחא, ועל כן מסר ה' לישראל שני מצות, דם פסח, ודם מילה, לפי שרצה להצילם ממשפט המערכה ולהסב פני הוראתו של המזל ההוא על טבחא ומוהלא, טבחא זביחת דם פסח, ומוהלא היינו דם מילה, רמז לדבר כי רעה עולה למספר ערלה, ונצטוו על שניהם להנצל מהריגה ממש ומפצע וחבורה ואמר פרעה רואה אני שכוכב ששמו רעה עולה לקראתכם ולקראת כל העולים ממצרים בין אנשים בין נשים וטף, וא"כ במה תתקנו שני הוראות המערכה בשלמא האנשים יתקנו ע"י דם פסח ומילה, אבל נשים וטף במה יתקנו כי הנשים אינן במילה והטף אין דרכם לזבוח, לפיכך לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים לתקן הוראת הכוכב, שהרי כבר אמרתם פן יפגענו בדבר או בחרב, וזה טעם על ונזבחה לה' אלהינו דווקא, לא על ההליכה כדי שלא יאמר פרעה תלכו לעבוד איזו עבודה בלא זביחה כדי שישאר מקנה שלכם פה, ע"כ אמר משה ונזבחה כדי שלא יפגע ההולכים בדבר או בחרב מצד הוראת הכוכב, וע"כ הזכיר לשון פגיעה המורה על ההולכים על כל פנים, וא"כ פיך ענה בך שאתם צריכים לתקן פני הוראת המערכה המורה על דבר וחרב, וזה לא יתוקן כ"א ע"י הגברים ובהכרח ישארו נשים וטף עמנו.

כאשר אשלח אתכם ואת טפכם. זה לא עלה על הדעת שיבקשו עוד להוליך הטף במדבר. ומי יכלכל צרכיהם במדבר והלא ימותו ברעב והיינו. כי רעה נגד פניכם. אתם מבקשים רעתכם להוליך טף במדבר בארץ ציה ושממה:

ויאמר אלהם. אמר להם לפי דבריכם שאתם צריכים לזבחים א"כ עבודתכם הוא לפועל הרע א"כ לא אשלח את טפכם, ראו כי רעה נגד פניכם, הלא מבואר שאתם הולכים לרצות פני פועל הרעות והוא מוכן נגד פניכם ואיך אשלח את הטף להרוג אותם בהרים, וכמ"ש משה בתפלתו פן יאמרו ברעה הוציאם, וע"כ אמר יהי כן ה' עמכם שאינו קללה רק ברכה, כי הפועל הרע טוב יותר שלא יהיה עמהם:

ז פי' שצאן ובקר היו חשובין בעיני פרעה יותר מטפם דהא בסמוך אחר מכת חושך אמר רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם משמע אע"פ שרצה שילכו עמהם טפם מ"מ לא רצה שילכו עמהם צאנם ובקרם וא"כ ה"פ דקרא ויאמר אליהם אתם אמרתם לשלח טפכם וצאנכ' ובקרכם יהי כן ה' עמכ' כאשר אשלח אתכ' ואת טפכ' מכ"ש שאשלח גם את הצאן וכו' ואף כי היינו כמ"ש בפרשת וילך אף כי אחרי מותי (ויש עוד נ"א ע' בקצ"מ):