דברים ח, ז

אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מַעֲלָךְ לְאַרְעָא טַבְתָא אַרְעָא נָגְדָא נַחֲלִין דְמַיִין מַבּוּעֵי עֵינַוָן וּתְהוֹמִין נָפְקִין בְּבִקְעָן וּבְטוּרִין

אֲרוּם יְיָ אֱלָהָכוֹן מֵעַל יַתְכוֹן לְאַרְעָא מְשַׁבְּחָא בְּפֵירָהָא אַרְעָא דְנַגְדָא נַחֲלִין דְּמַיָין צְלִילִין מַבּוּעֵי עֵינַוָון חַלְיַין וּתְהוֹמִין דְּלָא מְיַיבְּשִׁין נַפְקִין בְּבִקְעָן וּבְטַוְורִין

וטעם ארץ נחלי מים שהיא כגן רוה לא שישקוה מים ברגל כארץ מצרים כאשר יאמר עוד (דברים י״א:י״א) כי למטר השמים תשתה מים ופירש כי עינות ותהומות יוצאים בבקעה וגם בהר ומשם יזחלו בה נחלים ושיעור הכתוב עינות ועינות תהומות כמו בעזוז עינות תהום (משלי ח כח) מעינות תהום רבה (בראשית ז יא) והענין כי יש מן המעינות שנוזלים מתמצית לחות ההרים מן הגשמים שנבלעים בתוכם או מן האדים העולים להם והם שקרא עיינות כמו אל כל מעיני מים (מלכים א יח ה) למעינו מים (תהלים קיד ח) ויש מהם שיוצאים ממקור התהום והם שקראם תהומות כלומר מעינות תהום ואמר כי משניהם בבקעה וגם בהר:

כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' - ולבסוף - ורם לבבך ושכחת - לכך אני מצוך לזכור את הדרך וספוק צרכיך משמים, וידעת כי לא בכח יגבר איש.

אל ארץ טובה. שנקבצו בה מיני הטובו' שלא יקבצו בגליל זולתו וספר חמשת מיני הטוב ובכל אחד מהם אמר ארץ. הראשון הוא ארץ נחלי מים עינות ותהומות לא מי יאורים ואגמים הרעים. על הפך והמים רעים והארץ משכלת. השני הוא ארץ חטה ושעורה הצריכים למזון. השלישי הוא ארץ זית שמן ודבש שהם מעדני מלך. הרביעי ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם שימצאו בה מעות בזול. כאמרו ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו. כי אמנם יוקר המעות קשה מיוקר הפירות. כאמרם ז"ל (תעניות פ' סדר תעניות) לא שנו אלא על בצורת של פרות אבל על בצורת של מעות מתריעים עליהם מיד. החמישי הוא ארץ אשר אבניה ברזל שבה נמצא רבוי אבנים קשות ובהירות יפות וטובות לבנין:

ארץ נחלי מים. שבעה פעמים כתיב כאן ארץ כנגד שבעה עממין.

כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים. בהפך מקום המדבר, וכן ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, שהם פירות מולידים הדם, ודבש, דבש תמרים. והזכיר בכאן עיקר המזונות כלן, ובשלשה פסוקים אלו הזכיר ששה פעמים ארץ, שני פעמים בפסוק ראשון כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים, וכן בפסוק שני ארץ חטה ושעורה ארץ זית שמן ודבש, וכן בפסוק שלישי ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם ארץ אשר אבניה ברזל וגו', הרי ששה פעמים ארץ בשלשת הפסוקים, ובפסוק רביעי הזכיר הארץ, הוא שאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, והיה הענין להזכיר ששה פעמים ארץ כנגד ששה אקלימין המתפשטין ממנה והשותים מתמציתה, ועל האקלים השביעי הזכיר ארץ הטובה בלשון ידיעה, וכן דרשו רז"ל שבעה ארצות הן, והכונה להן שבעה אקלימין שהעולם השפל נחלק בהן, ואקלים השביעי הזה שבחו דוד ע"ה ואמר (תהילים מ״ח:ג׳) יפה נוף משוש כל הארץ, כלומר אקלים יפה, כי פירוש נוף אקלים, מלשון הכתוב ביהושע בענין חלוק הארץ (יהושע י״ז:י״א) שלשת הנפת, ותרגם יונתן תלתא פלכין. ומה שהוא בלשון הגרי אקלים הוא בלשון הקדש נוף, ובכל נוף ונוף יש בו שנוי אויר לפי מזגו ולפי קרבתו לשמש, ומי שנולד בנוף זה ויצא משם ונכנס בנוף אחר יחלה, אבל ירושלים נוף מזוג וטוב וכל הנכנס שם מן הנפת היה חזק ובריא ולא יחלה לעולם, ולכן נקרא משוש כל הארץ.

כי ה׳ אלקיך מביאך וגו׳ ושמא מחמת רוב שפע טובה שבה תחטאו.

יצאים בבקעה ובהר ובכך אין בני ההר צריכין לירד לבקעה ואין בני הבקעה צריכין לעלות להר למים.

ארץ נחלי מים. ז' פעמים כתיב כאן ארץ כנגד ארץ ז' עממין. שני לוחות כנגד חתן וכלה וכנגד ב' שושבינין וכנגד שמים וארץ וכנגד ב' תורות תורה שבכתב ושבע"פ וכנגד ב' עולמות העה"ז והע"הב וא"ר חנינא לחת כתיב חסר ללמדך שהיו שניהם שוות כאחת. לוחות אבנים כל מי שאינו עושה לחייו קשי' כאבן הזאת לעסוק בתורה אינו זוכה לתורה:

ושמרת את מצות ה' אלהיך [וגו'] כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. במקום העינוי והרעבון ישפיעך טובתו, כמו שמונה והולך:

יוצאות בבקעה ובהר. אין בני ההר צריכין לירד בבקעה למים ואין בני הבקעה צריכין לעלות בהר למים:

כי ה׳ אלהיך וגו׳. הוסיף המקרא להשריש אמונה זו בלבבינו שע״י דברות שפתינו אנחנו ניזונים שהרי אפי׳ בא״י שעיקר פרנסת הארץ באה ע״י עבודת קרבנות מכ״מ מ״ע לברך את ה׳ אחר המזון. וזהו כדי להמשיך ברכת הארץ כדאי׳ בב״מ דקט״ו דהקדש טעון ברכה שנא׳ ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ וגו׳. מזה יש ללמוד דבגלות שאין קרבנות עלינו להרבות תפלות וברכות וכל מוצא דבר ה׳ כדי שיהיה בזה מקור חיי ישראל. עוד י״ל דמש״ה נסמך ישיבת א״י לכאן אע״ג שמדבר על שעה שאנחנו בחו״ל כמו שהיינו במדבר. ללמדנו בזה דאפי׳ בהיותנו בחו״ל הרי אנחנו מחויבים להזכיר בברהמ״ז ברכת הארץ. דאע״ג דכ״ז שלא נכנסנו לא״י לא ברכנו על הארץ כמבואר בברכות דמ״ח יהושע תיקן ברכת הארץ מכ״מ אחר שנכנסנו עלינו לברך עליה אע״ג שאין אנו עליה:

ארץ נחלי מים. אע״ג שאין כל א״י מלאה נחלי מים וכמבואר בסוף פ׳ זו לא כארץ מצרים וגו׳ וע״כ נקראת נלאה בתהלים ס״ח. אבל מכ״מ יש מקומות מבורכים במים כמו סמוך לירדן וכדומה:

עינות ותהומות. כמו עיר שכם שמלאה עינות מים:

כי ה', ר"ל שה' אלהיך מיסרך שע"י היסורים תרגיל לשמור מצות ה' וזה היה מוכרח לעשות מפני שרוצה להביא אותך אל ארץ טובה ואם לא היה מחנך אותך במדבר ע"י מוסר ויסורים בקל תשכח את ה' ברבות הטובה וישמן ישורון ויבעט, ובאר שהארץ טובה מכל הצדדים אם במה שיש בה נחלי מים אם במה שיש בה כל הפירות בין הצריכים למאכל חטה ושעורה בין לתענוג גפן ותאנה: