דברים ז, כג

והמם. נקוד קמ"ץ כלו, לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם אבל (ישעי' כח, כח) והמם גלגל עגלתו, כלו יסוד. לפיכך חציו קמ"ץ וחציו פת"ח, כשאר פעל של שלש אותיות:

וְיִמְסְרִנוּן יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ וִישַׁגֵשִׁנוּן שִׁגוּשׁ רַב עַד דְיִשְׁתֵּצוּן

וְיִמְסְרִינוּן יְיָ אֱלָהָכוֹן קֳדָמֵיכוֹן וִיעַרְבִּינוּן עִרְבּוּב רַב עַד דְּיִשְׁתֵּיצוּן

וִיעַרְבַּב יַתְהוֹן עִרְבּוּב רַב עַד זְמַן דְּיִשְׁתֵּיצוּן:

והמם מהומה גדולה - על כרחך וְהָמָם כמו: וסבב בית אל. שמם מן שממה על הר ציון ששמם. וממין כפולים ופירושו והרעים קול מהומה גדולה במלחמה עד השמדם ואלו היה פירושו של מ"ם אחרונה כמו אותם היה לו לכתוב וַהֲמָמָם אבל מגזרת המה יהמה לבי אומר וְהָמָם והמה אותם כמו מן עשה עצבי עָשָׂם ומן כאשר ראה יעקב ויאמר יעקב כאשר ראם ראה אותם והמם מגזרת המה יתפרש המה אותם. ואם תאמר לפרש גם את זו כמו והמה אותם אי אפשר לומר כן, לפי שהלשון המיון נתלה בגוף האדם לבי ככנור יהמה מעצמו ואם היה המיון עושה לאחרים צריך להדגישו וְהִמֵּם. כמו: כָּלָה שארי מעצמו אויבי כִלָּם לאחרים. כִלָּה ה' את חמתו, ישנה הכתם הטוב, מעצמו, לפיכך רפי ולאחרים יאמר וְשִׂנָּא את בגדי כלאו, וַיְשַׁנֶּהָ ואת נערותיה.

והמם ב' במסורה והמם מהומה גדולה והמם גלגל עגלתו וגומר מלמד שעשה להם כמו למצרים דכתיב בהו ויסר את אופן מרכבותיו:

ונתנם וגו׳. בשעה שיתחזקו פעם למלחמה בין כה וכה:

עד השמדם. היינו בעלי מלחמה:

ונתנם ה' אלהיך לפניך שתחלה יתקבצו כלם ואז והמם מהומה גדולה וגם ונתן מלכיהם בידך שהרגו גם את המלכים והאבדת את שמם מתחת השמים ועי"כ תפול עליהם אימה ופחד ומאז לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אותם, מאז לא התקבצו עוד ומאז ונשל ה' את הגוים מעט מעט, ולא היה עוד פחד שיתקבצו יחדו: