דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת ואתחנן · דברים פרק ד פסוק ו

דברים ד, ו

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם־חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 5,811 · 22 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ד

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · בכור שור · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על דברים ד, ו

ושמרתם. זו משנה:

ועשיתם. כמשמעו:

כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'. בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים:

תרגום אונקלוס לדברים ד, ו

וְתִטְרוּן וְתַעְבְּדוּן אֲרֵי הִיא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָא דִי יִשְׁמְעוּן יָת כָּל קְיָמַיָא הָאִלֵין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָא רַבָּא הָדֵין

תרגום יונתן לדברים ד, ו

וְתִנְטְרוּן וְתַעַבְדוּן יַת אוֹרַיְיתָא אֲרוּם הִוא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְמֵיחְמֵי עַמְמַיָא דְיִשְׁמְעוּן יַת כָּל קְיָימַיָא הָאִילֵין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָא רַבָּא הָדֵין

ספורנו על דברים ד, ו

כי היא חכמתכם. בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים:

בעל הטורים על דברים ד, ו

האלה ואמרו רק עם ס"ת מקוה ר"ת ערוה למה ערות אחותו אסורה וערות בת אחיו מותרת ולמה מקוה מ' סאה מטהר ואם חסר קורטוב אינו מטהר. רק מיעוטא הוא שאינם יודעים טעם כלאים ופרה וכיוצא בהם:

רבנו בחיי על דברים ד, ו

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. למדך הכתוב כאן כי כל המצות תלויות במצות השמור והעשייה וכלן נכללות בהן, כגון שתאמר חכמת הרפואה נכללה בתורה בפסוק (שמות ט״ו:כ״ו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, וכן כל שאר החכמות. ודרשו רז"ל, לעיני העמים, אי זו היא חכמה שהיא לעיני העמים, זה היודע לחשב תקופות ומזלות, וכל היודע לחשב בהם ואינו מחשב עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה׳:י״ב) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו.

את כל החקים האלה. היה לומר את כל המצות האלה, כי אין האומות משבחים ומפארים לישראל בשביל החקים אבל ילעגו עליהם, אך הזכיר החקים להפליג ולומר, כי מתוך שיראו האומות שישראל מתעסקין במצות השכליות ובמשפטים ישרים אשר השכל מעיד עליהם שהם משפטים צדיקים, מסודרים בסדר נכון ובהנהגה ישרה, יתבאר להם מזה כי החקים שאין טעמן נודע לא דבר רק הוא, אבל יש בפנימיותם חכמה גדולה נסתרת, אין הכל זוכין לה, והאומות בעצמם יפארו לישראל בכל, ותבענה תהלתם לומר אף על החקים רק עם חכם ונבון. וטעם רק, למעט שאר העמים.

בכור שור על דברים ד, ו

ושמרתם ועשיתם. כי אם יאמר רופא לחולה שתה סם זה שבו תחיה, ואפי' הוא מאוס ומזולזל שותה, וכ"ש שאתם צריכין לשמור המצות שהם סם חיים כמו שפיר' למעלה ואתם מתכבדין בהם:

כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. אפי' בעיני העמים שאינם מאמיני בתורה, ועוד שאתם מתקרבים לפני המקום על ידי המצות:

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. אם שמרתם ועשיתם. ואם תאמ' יכול אני למצוא בעולם משפטים טובים כאלה ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת. ומאחר שאין שום אדם יכול לתקן כמותן, יש להבין כי לא באו מסברת בשר ודם כי אם מאת הק':

תולדות יצחק על דברים ד, ו

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם יש בכאן ספק למה אמר רק רק ואמר רק עם חכם ונבון רק השמר לך מה מיעטו והתשובה שהאומות יכחשו המעמד הנבחר לפי שאומרים שא"א שיבוא נבואה לשום אדם שנמנע להדבק הנבדל מחומר עם החומרי וכ"ש אומה בכללה ולז"א ושמרתם ועשיתם החקים שהעמים לא יאמינו שהשי"ת צוה לכם רק שאתם חכמים ונבונים לסדר הדת הזה וטען כנגדם שתי טענות הא' כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו אם החוקים והדת מצד חכמתכם אלא ודאי מאחר שהשי"ת שומע תפלתכם אינו אלא לפי שהדת והחוקים והמצות הם מהשי"ת. הטענה הב' הנה יש לאומות חכמות הרבה מדוע לא סדרו דת אחרת מצד חכמתם כזו ולפי שרושם יותר חזק ירשם בנפש המושג מן החוש מהמושג מההיקש כמו שתראה בלימודיות שמצד שלא ירשם בנפש התמונה השכלית הנה יציירה מבחוץ כדי שתהיה מושגת מהחוש אשר ירשם בנפש רושם חזק ולפי שלאמת מעמד הר סיני סדר הקשים וטענות האלו אמר אל תשען אל טענות הקשיות אחר שיש לך ידיעה מן החוש ולז"א רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכיון שראית בעיניך מעמד הר סיני אינך צריך לטענות האלה ולא לטענות אחרות:

העמק דבר על דברים ד, ו

ושמרתם. זו משנה. מה שכבר נחקר ויצא הלכה:

ועשיתם. מחדש והזהיר אשר בכל דור ישמרו לשנות מה שיצא החקירה בדור העבר ויוסיפו לקח לחקור ולהגדיל תורה:

כי היא חכמתכם ובינתכם. שע״י מה שתגדילו תורה בשפע רב על תורה שבכתב. יתפלאו אוה״ע כמה רחבה ונסבה למעלה ע״י חכמה ובינה של ישראל:

אשר ישמעון את כל החקים האלה. אותם אוה״ע שיהיו רוצים לדעת היאך נעשה כן וישמעו את העדות הללו שבהם נחקקו:

ואמרו רק עם חכם ונבון וגו׳. שיהיו יכולים עפ״י י״ג מדות אלו לעמוד על ביאורי מצות התורה. מה שבאמת א״א רק ע״י המשפטים שבא ע״י כח התלמוד. וזה אין בכח אוה״ע בשום אופן להשיג כדכתיב ומשפטים בל ידעום וכמו שביארנו בס׳ ויקרא י״ח ה׳ מקרא זה על הליכות התלמוד:

מלבי"ם על דברים ד, ו

ושמרתם, המצות ל"ת, ועשיתם המ"ע, כי היא חכמתכם ובינתכם, ר"ל בל תחשבו כי החוקים שהם מצות שאין להם טעם ישימו אתכם ללעג ולקלס בעיני גויי הארצות, כמ"ש חז"ל שהחוקים האו"ה משיבים עליהם מה טעם מצוה זו, לא תחשבו כן כי בהפך כי היא חכמתכם ובינתכם שע"כ יחזיקו אתכם לחכמים ונבונים ולא לבד ע"י המשפטים, שלהם יש ג"כ משפטים ונמוסים שכליים שיסדו להם חכמיהם, רק ע"י אשר ישמעון את החקים האלה עי"כ יאמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, עי"ז יאמרו שרק אתם חכמים ולא נמצאו כחכמתכם בגוי אחר, וזה משני טעמים:

שפתי חכמים על דברים ד, ו

ט ששמירה הוא הלימוד והעשיה הוא קיום המצות שכל שאינו לומד אינו עושה:

י שינה הרב שמות החכמה והבינה בשמות התואר מפני שאין החכמה והבינה בערך אל האומות רק מצד עצמן ולא יתכן לומר לעיני העמים והוסיף מלת תחשבו שפירושו שתחשבו חכמים ונבונים לעיניהם:

מאמרים באתר שעוסקים בפסוק

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וּשְׁמַרְתֶּםשָׁמַר פועלש-מ-ר986
וַעֲשִׂיתֶםעָשָׂה פועלע-ש-ה826
כִּיכִּי מילת חיבור30
הִואהוּא כינויה-ו-א12
חָכְמַתְכֶםחׇכְמָה שם עצםח-כ-ם528
וּבִינַתְכֶםבִּינָה שם עצםב-י-ן528
לְעֵינֵיעַיִן שם עצםע-י-ן170
הָעַמִּיםעַם שם עצםע-מ-ם165
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
יִשְׁמְעוּןשָׁמַע פועלש-מ-ע476
אֵתאֵת מילית401
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
הַחֻקִּיםחֹק שם עצםח-ק-ק163
הָאֵלֶּהאֵלֶּה כינויא-ל-ה41
וְאָמְרוּאָמַר פועלא-מ-ר253
רַקרַק תואר הפועלר-ק-ק300
עַםעַם שם עצםע-מ-ם110
חָכָםחָכָם שם תוארח-כ-ם68
וְנָבוֹןבִּין פועלב-י-ן114
הַגּוֹיגּוֹי שם פרטיג-ו-ה24
הַגָּדוֹלגָּדוֹל שם פרטיג-ד-ל48
הַזֶּהזֶה כינוי17
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"נ (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תרע"ד (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.