דברים ד, מה

אלה העדת וגו' אשר דבר. הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:

אִלֵין סָהֶדְוָתָא וּקְיָמַיָא וְדִינַיָא דִי מַלִיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפָּקְהוֹן מִמִצְרָיִם

אִלֵין סָהִידְוָותָא וּקְיָמַיָא וְדִינַיָא דְמַלֵיל משֶׁה עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל בִּזְמַן מִפַּקְהוֹן מִמִּצְרָיִם

אלה העדות. החלק שבא עליהם עדות המופת:

אלה העדות עדות בגימטריא תלמוד:

אלה העדת והחקים כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים. דוקא אלה נאמרו בצאתם ממצרים אבל הראשונים כגון הבדלת ערי מקלט לא היה בצאתם ממצרים רק בשנת הארבעים.

העדת התראות כמו רד העד בעם.

אלה העדת. ביאר הכתוב מהו התורה אשר שם משה. היינו העדות פרשה שבכתב. והחקים. דקדוקים באותה פרשה עפ״י י״ג מדות. והמשפטים. חקירות איך להעמיד הדרשות ולהוציא הלכה למעשה:

אלה העדות, ר"ל וכל הדברים האלה כבר נאמר לו מכבר תכף בצאתם ממצרים ונשנו ונשתלשלו בערבות מואב בעבר הירדן וזה כר"ע שאמר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשתלשלו בערבות מואב:

ש דאם לא כן מה בא המקרא לומר כאן במה שדבר עם ישראל בצאתם מארץ מצרים. ופרשת אלה העדות דבוק עם וזאת התורה ואמר שזאת התורה שהם אלה העדות שמסדר אחר פרשה זו הם העדות אשר דבר בצאתם מארץ מצרים וחזר ושנאן בערבות מואב ומקרא קצר הוא: