דברים ד, מב

לְמֵעִירוֹק תַּמָן קָטוֹלָא דִי יִקְטוֹל יָת חַבְרֵהּ בְּלָא מַנְדְעֵי וְהוּא לָא סָנֵי לֵהּ מֵאִתְמַלֵי וּמִדְקַמוֹהִי וְיֵעִרוֹק לְחַד מִן קִרְוַיָא הָאִלֵין וְיִתְקַיָם

לְמֵעֲרוֹק לְתַמָּן קָטוֹלָא דְיִקְטוֹל יַת חַבְרֵיהּ וְלָא אִתְכְּוַון וְהוּא לָא שָנֵי לֵיהּ מֵאִיתְמְלֵי וּמִדְקָמוֹהִי וְיֵעִירוֹק לַחֲדָא מִקִּרְוַויָא הָאִלֵין וְיִתְקַיָּים

דִּי יִקְטוֹל יַת חַבְרֵיהּ בִּתְכּוֹף דְּלָא יְדַע וְהוּא לָא הֲוָה סָנֵי לֵיהּ מִדְאֶתְמוֹל וּלְאַדְקָדָמוֹי:

רוצח מלא וי"ו שרצח האדם שנברא בששי ועבר על לא תרצח שהוא דבור ששי:

ונס אל אחת מן הערים האל וחי. תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנא׳ וחי עביד לי׳ מידי דתהוי לי׳ חיותא. והוא פלא מאין למדו זה. דמיירי בחיותא דתורה דילמא בפרנסה אלא הוא מענין הפ׳ ופי׳ חז״ל שמשה רבינו הכין הערים באופן שיסכנו לישיבה אם יהי׳ נצרך: