דברים ל, ד

אִם יְהֵי גַלְוָתָךְ בִּסְיָפֵי שְׁמַיָא מִתַּמָן יִכְנְשִׁנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וּמִתַּמָן יְקָרְבִנָךְ

אִין יְהוֹן מְבַדְרֵיכוֹן בִּסְיָפֵי שְׁמַיָא מִתַּמָן יִכְנוֹשׁ יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן עַל יְדוֹי דְאֵלִיָהוּ כַּהֲנָא רַבָּא וּמִתַּמָן יְקָרֵב יַתְכוֹן עַל יְדוֹי דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא

בקצה השמים. כנגד ארץ ישראל:

אם יהיה נדחך בקצה השמים הם עשרת שבטים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך הוא לנו ולהם. ומל ה' אלהיך את לבבך הוא לנו ולהם ולדעת הרמב"ן הוא ביטול יצר הרע לגמרי כי בימות המשיח תתבטל הבחירה וזהו שאמר ביחזקאל ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם ולפי דעתי אינו ביטול בחירה שאם כן לא יהיו אנשים וכבר אמרו אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד אבל הוא נטיה כדרך החסידים ופרושים שנולדו מוכנים לכל טובה ומדות טובות וראיה לזה שאחר שאמר ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך אמר ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ואמר עוד כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ואם הוא בטול יצר הרע מה תשובה צריך הרי לא חטא ואם תשובה על הזמן שהיה בו יצר הרע אחד מתנאי התשובה הוא שלא יחזור לחטוא והרי אין בו יצר הרע ואם חרטה הנה יצר הרע אין בו ולא נופל חרטה אלא על החטא שהיה אפשר לחזור לעשותו והתשובה היא שאם יבא לידו פעם אחרת זאת העבירה לא יעשנה והנה לא יבא לו עוד לידו שאין בו יצר הרע ועוד שאם יתבטל יצר הרע לגמרי לא נעשה עוד מצות וכל שכן מצות לא תעשה ובכאן אמר ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ואמר כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה. ובזה הענין יש ספקות והוא למה כפל ושב ושב שני פעמי' שאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך ועוד אחר שאמר והשבות אל לבבך מה צורך לחזור ולומר ושבת עד ה' אלהיך והתשובה לראשונה ושב ה' את שבותך הוא לעשרת שבטים ושב וקבצך הוא ליהודה ובנימין וכמו שפירשתי אבל התשובה לשני הספקות הוא שהתשובה היא בשני פנים אחת תשובה בלתי שלימה כגון מיראת עונש. ויש תשובה שלימה והיא מאהבה ואמר כנגד הראשונה והיה כי יבואו עליך הברכה והקללה והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה לפי שהדיחו שמה ובאו עליהם הקללות שב מיראת קללות ועוד מצרת שיעבוד המלכות וכנגד השנית שהיא תשובה שלימה אמר ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך וכנגד הראשונה שהיא מיראת המלך והעם אמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך שיתן להם לרחמים בעיני שוביהם אבל לא יוציאם מגלות וכנגד השנית שהיא תשובה שלימה אמר ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה אם יהיה נדחך וגו' ויש לשאול עוד מדוע חזר לכפול עוד ב' פעמים תשובה שאמר ואתה תשוב ושמעת בקול ה' וחזר ואמר כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. התשובה שיש עוד שני מיני תשובה אחרות אחת שכשרואה שבאים עונשים על אחרים שבים בעבור שאליו לא יגש וכמו שאמר בצפניה הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר השנית ששב מצד תוכחת המוכיחים כנגד הראשונה אמר ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך ואתה תשוב ושמעת בקול ה' שלסבה שנתן האלות על אויביהם ישובו כנגד השנית אמר כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו והוא ששומע תוכחות המוכיחים כנ"ל:

ומשם יקחך. לא ידענו מהו קיחה זו. ובא ישעיה הנביא ופירש וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה׳. פי׳ אע״ג דבמקומות שאין שם עיקר ישוב ישראל. אפילו המעט הנמצא שם המה פחות ערך למעוטי תורה. וגם אין להם יחס כהונה כ״כ ואינם ראוים לשרת בבהמ״ק. ע״ז אמר דמ״מ גם מהם אקח וגו׳ שיהיה מכ״מ בהם אנשי חיל הראוים לשרת בבהמ״ק ולהעמידם על חזקת כהונה. וזהו פי׳ ומשם יקחך:

אם יהיה נדחך בקצה השמים. יש הדחה שקשה אף מהשלכה והוא כשידחה הדבר עד שאין עוד מקום להרחיק יותר שזה יורה שרצונו להרחיק הדבר בתכלית הריחוק ולכן לא השליכה כי ע"י לא היה נתרחק כריחוק הזה וז"ש אם יהיה נדחך בקצה השמים, שאין עוד מקום להרחיק יותר, עכ"ז משם יקבצך. ולא שיחזירך ג"כ ע"י הדחה רק ומשם יקחך. כביכול כמלקט דבר בידו וכמ"ש (ישעיה כז כב) ואתם תלקטו לאחד אחד: