דברים ל, יח

כי אבד תאבדון. הרי המות:

חַוֵיתִי לְכוֹן יוֹמָא דֵין אֲרֵי מֵיבַד תֵּיבְדוּן לָא תוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי אַתְּ עָבֵר יָת יַרְדְנָא לְמֵעַל לְתַמָן לְמֵירְתַהּ

חֲוֵיתִי לְכוֹן יוֹמָנָא אֲרוּם מֵיבַד תֵּיבְדוּן וְלָא תֵגְדוֹן יוֹמִין עַל אַרְעָא דְאַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא לְמֵיעַל לְתַמָן לְמֵירְתָהּ

כי אבוד תאבדון. פירוש המות והרע כי יאבדו הם ובניהם והונם:

לא תאריכון ימים. הפך וברכך ה' אלהיך בארץ:

כי אבוד תאבדון. לעד:

הגדתי וגו׳. ראויה היה לכתוב והגדתי וגו׳. כמדבר באמצע המסובב. אבל באשר דברה תורה בדרך הנבואה שכן יהיה בברור וכמו שאמר ה׳ למשה בפ׳ וילך הנך שוכב עם אבותיך וקם וגו׳. ע״כ אמרה בלשון התחלת הענין לאמר. הגדתי לכם וגו׳. כי ודאי יהיה כן שכבר ראה הקב״ה שרחוקים המה בשעה זו ג״כ מאהבת ה׳. רק שאינם עובדים ע״ז. וזהו ברור שלא לאורך ימים יוכלו לעמוד בזה האופן כמש״כ. והיינו דבר הכתוב. לא תאריכן ימים וגו׳. אע״ג שתכנסו לא״י ותכבשו שהרי אינכם עובדים ע״ז. אבל א״א להיות לאורך ימים שממילא תעבדו ע״ז:

הגדתי לכם היום וגו'. הוא ואת הרע שאמר, שהעונש שיהיה לכם אבדה בעצמכם (ולא אבדת הקנינים) שהיא אבדת הנפש:

כי אבד תאבדון. אבדה אחר אבדה (ולא שתהיה כאפס ואין). וגם לא תאריכון ימים על האדמה וגו'. שתגלו ממנה במהרה, וא"כ לא יהיו לכם גם חיי הגוף, הרי שבגמול התורה נכלל כל עניני הצלחת הנפש והגוף, ובענשה נכלל כריתת הנפש ויסורי הגוף, אבל: