דברים ג, ב

אל תירא אתו. ובסיחון לא הצרך לומר אל תירא אתו, אלא מתירא היה משה שלא תעמוד לו זכות ששמש לאברהם שנאמר (בראשית יד, יג) ויבא הפליט, והוא עוג:

וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תִדְחַל מִנֵיהּ אֲרֵי בִידָךְ מְסָרִית יָתֵהּ וְיָת כָּל עַמֵהּ וְיָת אַרְעֵהּ ותַעְבֶּד לֵהּ כְּמָא דִי עֲבַדְתָּא לְסִיחֹן מַלְכָּא דֶאֱמֹרָאָה דִי יָתֵב בְּחֶשְׁבּוֹן

וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תִדְחַל מִנֵיהּ אֲרוּם בִּידָךְ מְסָרִית יָתֵיהּ וְיַת כָּל עַמֵּיהּ וְיַת אַרְעֵיהּ וְתַעֲבֵיד לֵיהּ הֵיכְמָא דַעֲבַדְתָּ לְסִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה דִיתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן

כֵּיוַן דְּחָמָא משֶׁה יַת עוֹג רַשִׁיעָא זַע וּמַרְתַת מִן קֳדָמוֹי וַאֲמַר הֲלָא דֵין הוּא דַהֲוָה מְחַסֵד לְאַבְהָתָן אַבְרָהָם וְשָרָה וַאֲמַר לְהוֹן אַתּוּן דַּמְיָין לְאִילָנִין שְׁתִילִין עַל מַבּוּעִין דְּמַיָין בְּרַם פֵּירִין לֵית הִינוּן עַבְדִין בְּגִין כֵּן אַמְתִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵי שְׁמֵיהּ מְשַׁבַּח אַחְיָיא יָתֵיהּ שְׁנִין סַגִּיאִין מִן בִּגְלַל לְמָחוֹיָא יָתֵיהּ לְדָרַיָא דְהוּא מְסַר יָתֵיהּ בְּיַד בְּנוֹי וַאֲמַר מֵימְרָא דַיְיָ לֵיהּ משֶׁה לָא תִדְחַל מִינֵיהּ אֲרֵי בִּידָךְ מְסָרִית יָתֵיהּ וְיַת כָּל עַמֵיהּ וְיַת אַרְעֵיהּ וְתַעֲבֵיד לֵיהּ הֵיךְ מַה דַעֲבָדַת לְסִיחוֹן מַלְכֵּיהוֹן דֶאֱמוֹרָאֵי דַהֲוָה שָׁרֵי בְּחֶשְׁבּוֹן:

אל תירא אותו. ג״ז נתבאר שם שזה היה מוראו של משה באשר המה הסבו מלחמתו בלי הכרח כ״כ:

ויאמר ה' אלי אל תירא אותו, כי אצל סיחון הקדים ה' לאמר להם שיתגרו בו מלחמה ושינצחוהו, ומה שיצא לקראתם היה ע"י ששלחו מלאכים שנית כנ"ל, אבל בעוג לא בא תחלה שום דבור שילחמו אתו והוא בא לקראתם למלתמה פתאום, לכן א"ל ה' אל תירא אותו שזה נעשה מאתי שאמצתי את לבבו שעי"כ בידך נתתי אותו וכו' ועשית לו כאשר עשית לסיחון שע"י שיצא מעריו הבצורות תכבוש את הערים בנקל כנ"ל: