דברים כח, יד

וְלָא תִסְטוּן מִכָּל פִּתְגָמַיָא דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין יַמִינָא וּשְׂמָאלָא לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא לְמִפְלְחִנוּן

וְלָא תִסְטוּן מִן כָּל פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַות עַמְמַיָא לְמִפְלַחְהוֹן

ולא תסור מכל הדברים נמשך עם כי תשמע (דברים כ״ח:י״ג) שיבואו עליך כל הברכות האלה כאשר תשמע למצותיו וכאשר לא תסור ימין ושמאל מכל הדברים אשר אנכי מצוך בענין עבודה זרה שאם תלך אחרי אלהים אחרים לעבדם כבר סרת מכל מצותיו ואין חפץ כלל בכל המצות שתעשה ואיננו כדברי בעל ההלכות שמנאו מצות לא תעשה:

ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל. שלא ישנו את מצות האל ית' בפרט ענין המשפט. ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה כ"ש כשיעשו זה לכבוד קדמונים שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו. כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ. אמנם התוכחות עד יולך ה' אותך ואת מלכך היו בבית שני בימי יונים וזולתם עד שצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וגלה אחד מהם במצות פומפיאו לרומה ומשם והלאה עד ונסחתם היו עד חרבן הבית על יד רומיים ומשם והלאה הם תוכחות בגלות נמשכות אליו.

ולא תסור וגו׳ ימין ושמאול. משמעו בכל הדקדוקים של המצות כמו לעיל י״ז א׳ בפ׳ ז״מ ללכת אחרי וגו׳ הוא קצה השני העוקר כל התורה כולה. ואם היה המקרא הזה לתנאי הוא תמוה מאחר שתולה התנאי גם בדקדוקי המצוה. למה זה תולה עוד בע״ז אלא אין המקרא לתנאי וכמש״כ אלא ברכה והבטחה אשר תצליח לכוין את האמת בדקדוקי מצות ועוד תצליח שלא להיות נפתה לעבודת כוכבים אע״ג שיצרם רבה כידוע מה שהיה בבית ראשון. ואם כן הוי כמש״כ ולא תסור ימין ושמאול. ולא תסור ללכת וגו׳ וכך דרך המקרא כ״פ: