דברים כד, יא

בְּבָרָא תְּקוּם וְגַבְרָא דִי אַתְּ רָשֵׁי בֵהּ יַפֵק לְוָתָךְ יָת מַשְׁכּוֹנָא לְבָרָא

בְּשׁוּקָא תֵּיקוּם וְגַבְרָא דְאַנְתְּ מוֹזִיף בֵּיהּ יָפִיק לָךְ יַת מַשְׁכּוֹנָא לְשׁוּקָא

יוציא אליך את העבוט החוצה. דרשו רז"ל אין דרכו של לוה להוציא אלא הפחות שבכלים, ומכאן לבעל חוב בזבורית, אבל תקנו חכמים ז"ל לגבות מן הבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. ואם לא רצה להוציא העבוט כופין אותו לקיים מצות עשה כמו שכופין על שאר המצות, וכן ב"ד יורדין למכור קרקעותיו ולפרוע למלוה.

[בחוץ תעמד והאיש, יוציא ע״י שליח בי״ד].

יוציא אליך מכאן לבעל חוב שדינו בזבורית שהרי דרכו של ב״ה להוציא פחות שבכלים.

העבוט החוצה לאו דוקא דבר המטלטל דה״ה דמצי להעמידו על פחות שבקרקעותיו.