דברים ב, כ

ארץ רפאים תחשב. ארץ רפאים נחשבת אף היא לפי שהרפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא שנתתי לאברהם:

אַרְעָא גִבָּרַיָא מִתְחַשְׁבָא אַף הִיא גִבָּרִין יָתִיבוּ בַהּ מִלְקַדְמִין וְעַמוֹנָאֵי קְרַן לְהוֹן חֻשְׁבָּנֵי

אֲרַע גּוּבָּרַיָא מִתְחַשְׁבָא לְחוֹד הִיא גִיבָּרַיָא יְתִיבָן בָּהּ מִן לְקַדְמִין וְעַמּוֹנָאֵי קְרַן לְהוֹן זֵימְתָנֵי

תחשב שהיא בחשבון ארץ רפאים כלומר שהיא מכללה וכן מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב (יהושע יג ג) וכן בני רמון הבארותי מבני בנימין כי גם בארות תחשב על בנימין ( ד ב) ואפשר שגם כן פירוש יחשבו אף הם הכתוב למעלה יאמר האמים אשר ישבו בה לפנים גם הם יחשבו רפאים שהיו מכללם והם כענקים ולכן יקראו אותם אמים והוא הנכון והנה ארץ רפאים היתה גדולה מאד ולקחו מהם מואב ולקחו מהם בני עמון ונשארה ממנה לרפאים עצמם כי עוג היושב בעשתרות מהם כמו שאמר (בראשית יד ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים וביהושע (יז טו) ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים ולכן יאמר הכתוב בגבול מואב ועמון כי לרפאים יחשב והמואבים והעמונים הם ששנו להם שמות אחרים אמים וזמזומים:

זמזמים. מלה מתוקנת על משפט לשון הקדש כמו האחשדרפנים:

ארץ רפאים תחשב אף היא - כמו רפאים שניתן לאברהם בין הבתרים, שכתוב שם: את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים - אף הוא נחשב כרפאים, ואף על פי כן נפלו לפניהם ונצחום וכ"ש שאתם תירשון.

תחשב - אבל לא נקראת ארץ רפאים כי אם ממלכת עוג בבשן שכתוב בה לפנינו: ההוא יקרא ארץ רפאים - כלומר הוא רפאים שנאמר בין הבתרים ולכך ירשום ישראל.

ארץ רפאים תחשב אף היא. ואין ספק שלא היו בני עמון כדאי להורישם ועשה האל ית' להם:

ארץ רפאים תחשב אף היא ואינו כן שהרי והעמונים יקראו להם זמזמים על שם מחשבות ותחבולות מלחמות פו״ר פנשיד״ש דבטניי״א בלע״ז וזהו עיקר שמם.

ארץ רפאים תחשב וגו׳. פרש רש״י וזה לשונו: אבל לא זו היא שנתתי לאברהם. ואין אני רואה הכרח לדבריו, כי היכן מצינו שאמר ה׳ שאין רפאים אלו בכלל? ועוד, כיון שלא פרש ה׳ לאברהם מין רפאים אלא סתם – כל רפאים במשמע. וראיתי שתלה זיניה במה שאמר הכתוב ״ההוא יקרא ארץ רפאים״ (דברים ג:יג), מאמרו ״ההוא״ העירנו שאחרת, הגם שנקראת רפאים, אינה כפי האמת רפאים. וכן גלה דעתו בסוף פרק אלו טרפות (חולין ס.), ואין הכרח לזה. ותבת ״ההוא״ מי יאמר שבא לשלל רפאים אחרים? דלמא בא לשלל חבל ארגב אחר שאינו נקרא ארץ רפאים כי אם ההוא. וכן הדעת נוטה כשנאמר שתבת ״ההוא״ לדיוק באה, אחר שאמר הכתוב על ארץ עמון ומואב שרפאים ישבו בה וה׳ נתן לאברהם הרפאים בדרך כלל. ועוד, תבת ״ההוא יקרא״ לא מעטה אלא הקריאה, שאינה נקראת כן היום ״ארץ רפאים״ אלא ארץ סיחון ועוג ולא ארץ עמון ומואב. גם שתחשב ארץ זו מערי הרפאים שאמר ה׳ לאברהם, לא היתה נקראת באותו זמן ארץ רפאים, לפי שנתנה ה׳ לבני לוט מטעם גלגול דברים של אברהם כאמור בדבריהם (רש״י פסוק ה), ומשל אברהם נתנו ללוט.

וכפי זה ידיק על נכון למה בארץ סיחון ועוג אמר ״יקרא״ ובארץ בני לוט אמר תחשב, כי ארץ סיחון ועוג עוד שמה עליה לפי שהיה עוג בה, אבל ארץ בני לוט אינה נקראת ארץ רפאים הגם שהיא נחשבת ארץ רפאים ובכלל רפאים שאמר ה׳ לאברהם היא נכללת. והעקר שאני חושב בזה הוא שכל שיאמר הכתוב שתקרא ארץ רפאים היא בכלל מתנת אברהם, ולפי דברי בריתא של ספרי (חלק ב רצ״ט) שהבאתי בפרשת מטות שארץ סיחון ועוג אינה בכלל הארץ שכרת ה׳ עם אברהם, ידיק מה שאמר הכתוב ״ההוא יקרא ארץ רפאים״ על זה הדרך: ההוא יקרא ולא יחשב, פרוש, שהעולם קוראים אותו ארץ רפאים אבל כפי האמת אינה נחשבת רפאים בשביל שמה שקורין אותה בני אדם ארץ רפאים לא תכנס בכלל הרפאים שנתן ה׳. ועין בסמוך (דברים ג:יג) מה שכתבתי בפסוק ״ההוא יקרא ארץ רפאים״ ושם פרשתי באפן אחר.

ארץ רפאים. שיושביה פראים בלי סדר:

והעמונים יקראו להם זמזומים. שהיו בעלי מחשבה וזמה ע״כ היה קשה לכבשם דרך הטבע. וכאן הקדים הכתוב זה הכנוי להא שהיו עם גדול ורב ורם ללמדנו שזה שהיו זמזומים היה קשה לבני עמון יותר ממה שהיו עם גדול וגו׳ משא״כ אמים הוא להיפך:

ארץ רפאים, גם שם ישבו גבורים וישמידם ה' בימי אמרפל שהשמיד את הזוזים בהם שהיו כענקים ונקראו זמזומים, וזה היה כמו שנעשה בבני עשו שגם את החורי השמיד בעת ההיא כמ"ש ואת החורי בהררם שעיר: