דברים יב, כו

רק קדשיך. אף על פי שאתה מתר לשחוט חלין, לא התרתי לך לשחוט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה, אלא הביאם לבית הבחירה:

לְחוֹד מַעְשַׂר קוּדְשָׁיךְ דִיהוֹן לָךְ וְנִדְרָךְ תִּטוֹל וְתֵיתֵי לְאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ

לְחוֹד בְּעִירֵי מַעֲשַר קוּדְשֵׁיכוֹן דִּיהֲווֹן לְכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן תֵּיעָלוּן וְתֵיתוּן לְאַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ

רק קדשיך. עולות ושלמים ונדרים:

תשא. והטעם תביאם אל המקום הנבחר:

ונדריך ב' במסו' ונדריך תשא ובאת ונדריך תשלם היינו דתנן בנדרים אם מתו או נגנבו חייב באחריותן וזהו ונדריך תשלם היאך ונדריך תשא שאתה חייב באחריותן עד שתביאם כדאמרינן כיון דאמר עלי כמאן דטעין ליה אכתפיה דמי:

תשא ובאת אל המקום הוא שאנו אומרים בתפלה במועדות והשיאנו ה׳ אלקינו את ברכת מועדיך וכו'.

רק קדשיך אשר יהיו לך. שאתה מקדיש לאחר זמן שיהיה:

תשא ובאת. א״א לחזור בתוך הזמן כמו במכירה שמי שמוכר לאחר ל״י ה״ז יכול לחזור בתוך ל׳ משא״כ במקדיש :

ונדריך. עוד דבר חדש. דהנה אע״ג דאומר ה״ז קרבן הוא קדוש מכ״מ אסור להקריב עד שיאמר ה״ז עולה לה׳ כדמוכח בת״כ ובנדרים ד״י דמש״ה צריך לומר עולה לה׳ ולא לה׳ עולה כדי שלא יוציא ש״ש לבטלה. אבל הא פשיטא דצ״ל לה׳ וקמ״ל קרא דנדריך אף על גב שלא אמר לה׳ וא״א להקריבו עדיין מכ״מ תשא ובאת אל המקום וגו׳. מחויב לגמור הקדשו ולהקריבו:

[מה] רק קדשיך אשר יהיו לך וכו', הלא כבר נאמר והבאתם שמה עולותיכם וכו', ופי' שמדבר בקדשי ח"ל שצריך להביאם וכמ"ש הרמב"ם (ריש פי"ח מה' מעה"ק), ות"ק סבר שתמורות מרבה מן זכר ואם נקבה כמו שדריש בספרא (ויקרא סי' קנט) וכן ר' יהודה דאיירי בדברי ת"ק סובר כן (שם) ור"ע לא ס"ל דרשה דזכר ואם נקבה ודריש שבא ללמד שיביא תמורה להקריב, וכן תראה בסוגיא דתמורה (דף יח) שתליא זה בזה כמ"ש בז"א. והנה מ"ש ונדריך מפרש הת"ק שממעט בכור ומעשר שא"צ להביאם מח"ל, כי יכולים להתפרנס בכ"מ היינו שאם יפול בהם מום מותרים בח"ל, ור"ע מפרש שמדבר בתמורה אומר שמ"ש ונדריך ממעט בכור ומעשר ופי' בז"א שממעט תמורת בכור ומעשר וצ"ל שר"ע אינו סובר כדרוש המוזכר בספרא בחקותי (סי' קז) ותמורה (דף ה ע"ב) למעט תמורת בכור מהקרבה ממ"ש אם שור אם שה לה' הוא ולא תמורתו, וממעט שתמורה אינה קרבה מפה, ומ"ש שחייב בטפול הבאתם עד שיביאם לבהב"ח ורי"א עד באר הגולה נראה דת"ק ר"ש ואזלי לשטתם במעילה (י"ט) שר"ש סובר שחייב באחריותו עד שיביאנו לעזרה ור' יהודה סובר עד שיזרק הדם ולכן אמר ר"י עד באר הגולה שמבואר במדות פה שלשכת באר הגולה היה אצל מקום השחיטה עיין בציור של התוי"ט בסוף מדות, ושם מוסר אותו לשחוט ולזרוק הדם:

[מו] רק קדשיך אשר יהיו לך, לבן עזאי מדבר במעשר בהמה וממ"ש יהיו לך ממעט שותפות ולא מאשר יהיו לך הזכרים כמ"ש בבכורות (דף נז) דזה בבכור כתיב ומבע"ל להוציא המוכר בהמתו לנכרי כמ"ש במכלתא בא (סי' קך), ומ"ש למעט יתום נראה שצריך להגיה ת"ל והעברת שכן איתא במכלתא שם סי' קיח בשם בן עזאי ועמש"ש: