דברים יא, כח

מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו'. הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כלה:

וּלְוָטִין אִם לָא תְקַבְּלוּן לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן וְתִסְטוּן מִן אָרְחָא דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לִמְהַךְ בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא דִי לָא יְדַעְתּוּן

וְחִילוּפָא אִין לָא תְקַבְּלוּן לְפִיקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן וְתִטְעוּן מִן אָרְחָא דַאֲנָא מְפַקֵיד יַתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִטְעֵי בָּתַר טַעֲוַות עַמְמַיָא דְלָא יְדַעְתּוּן

וְחִילוּפֵיהוֹן אִין לָא תִשְׁמְעוּן:

אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך. למדך שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל מצות התורה, ומכאן אמרו המודה בעבודה זרה כאלו כופר בכל התורה כלה.

והקללה אם לא תשמעו. פרוש, המונע עצמו משמיעת התורה הרי הוא מקלל מעצמו, וזה הוא שעור הכתוב ״והקללה אם לא תשמעו״ – זו היא הקללה, ועוד לו שיסובבנו לסור מכללות דרך החיים כמו שגמר אומר וסרתם מן הדרך וגו׳, ולא זו אלא יחצב לו בארות נשברים כאמרו ללכת אחרי וגו׳:

אם לא תשמעו אל מצות וגו׳. איזו מצוה שתהא ויגיע מזה וסרתם מן הדרך וגו׳. דעבירה גוררת עבירה כמש״כ לעיל ט״ז:

והקללה, אמנם הקללה לא תבא רק על העבר אם לא תשמעו וסרתם מן הדרך שאז תהפך הברכה לקללה:

ג מפני שלשון הסרה הוא בכל מקום הסרת דבר מכל הדבר כמו וישלחהו ה' מגן עדן אף על פי שמלת מן מורה על מקצת:

ד פירוש מאחר שהדרך הנאמר פה מורה על כל התורה בכללה ואמר אחר זה ללכת לעבוד אלהים אחרים למדנו שהעובד עבודת אלילים ככופר בכל התורה כולה: