דברים יא, כד

כָּל אַתְרָא דִי תִדְרוֹךְ פַּרְסַת רַגְלְכוֹן בֵּהּ דִלְכוֹן יְהֵי מִן מַדְבְּרָא וְלִבְנָן מִן נַהֲרָא נְהַר פְּרָת וְעַד יַמָא מַעַרְבָא יְהֵי תְחוּמְכוֹן

כָּל אַתְרָא דִי תִדְרוֹךְ פַּרְסַת רִגְלֵיכוֹן בֵּיהּ דִּילְכוֹן יְהֵי מִן מַדְבְּרָא וְטַוַור לְכוֹן הִינוּן טַוְורֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא מִן נַהֲרָא רַבָּא נַהֲרָא פְּרָת עַד יַמָא דְאוֹקְיָנוּס הִינוּן מֵי בְרֵאשִׁית סְטַר מַעַרְבָא יְהֵי תְחוּמֵיכוֹן

כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר וגו' על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים כמו שאמר כאן (דברים י״א:כ״ג) וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם ולעקור ע"ז ומשמשיה כמו שהזכיר למעלה (ז ה כה) והבטיח כי לא יתיצב איש בפניכם בין בארץ הנזכרת בין בכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו ומכאן יצא לרבותינו (חלה פ"ד מ"ז) המחלוקת בסוריא שקורין אותה כיבוש יחיד והטעם כי דוד כבש אותה ברצון נפשו שלא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה ואחרי כן אם ירצה ילך אל ארץ אחרת כאשר הבטיח השם בכאן ומפני שלא נעשה הכבוש ההוא כמצות התורה אמרו מקצתם לא שמיה כבוש ודינו במצות כדין חוצה לארץ וכך היא שנויה בספרי (עקב כד) ומקצתם יאמרו בתלמוד (ע"ז כא) דשמיה כבוש כי אף על פי שלא נעשה כסדר כיון שהלך שם וכבשה נתקיים בו לכם יהיה וארץ ישראל היא:

אשר תדרך כף רגלכם - להלחם בשבעה עממים.

מן המדבר - דרום.

נהר פרת - צפון.

עד הים האחרון - ממקום שאתם עומדים עכשיו בקרן דרומית מזרחית של ארץ ישראל, עד הים האחרון במערב.

כל המקום אשר תדרוך וביהושע כל מקום חסר ה"א שה' שבטים לא הוריש יהושע:

מן המדבר. במזרח א״י:

מן הנהר נהר פרת. לצפונה של א״י:

ועד הים האחרון. הוא מערב א״י. ומיקרי אחרון שהוא ים אוקינוס אחרון בעולם אבל במזרח א״י ולצפונה הגביל הכתוב המדבר ונהר פרת ולא יותר. והטעם שבמזרח א״י הוא עמון ומואב. עמון לצד צפון ומואב לצד דרום. ובצפון היה נצרך להיות עוד ארבע מלכיות שזה היה במחשבה תחלה לבריאת שו״א כמו שמרומז בפ׳ בראשית והכל מצפון א״י. אבל במערב ובדרום אפשר להרחיב ואע״ג שאדום היה בדרום א״י לא הי׳ רק בדרומית מזרחית. ועי׳ מש״כ להלן י״ט ח׳. והיינו מש״כ לעיל דמדבר כאן בהרחבת ישוב א״י:

כל, וחוץ מזה גם כל המקום אשר תדרך כף רגלכם אף בח"ל לכם יהיה, רק שבזה יש תנאי אם מן המדבר והלבנון וכו' עד הים האחרון שהם תחומי יהושע יהיה גבולכם, שאין לכם רשות לכבוש בח"ל עד שתכבשו כל א"י כפי התחומים שנזכר בפ' מסעי וכמו שפי' בספרי שהוא תנאי שא"ל רשות לכבוש ח"ל קודם א"י, ולכן ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד אין מצות נוהגות שם מפני שאז לא נכבש עדיין כל א"י כמ"ש הרמב"ם (פ"א מה' תרומות):