דברים י, יא

ויאמר ה' אלי וגו'. אף על פי שסרתם מאחריו וטעיתם בעגל, אמר לי (שמות לב, לד) לך נחה את העם:

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם זִיל לְמִטוּל קֳדָם עַמָא וְיֵעֲלוּן וְיֵרְתוּן יָת אַרְעָא דִי קַיֵמִית לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם אֱזִיל לְתַיֵיר קֳדָם עַמָּא וְיַעֲלוּן וְיֵרְתוּן יַת אַרְעָא דְקַיֵּימִית לְאַבְהַתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן

למסע. שם הפועל:

קום לך למסע. למסיע כמו ולמסע את המחנות:

ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי. כי לולא השבועה לא הייתם זוכים לה לרב מרייכם:

קום לך למסע ג' תגי"ן על קו"ף שאזכור להם זכות אברהם שאמרתי לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה:

אשר נשבעתי לאבותם לתת להם וסמיך ליה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה לומר לך שהאבות היו יראי ה':

קום לך למסע הוא שנאמר לך נחה את העם וגו'.

ויבואו ויירשו את הארץ וגו׳. אינו המאמר לך נחה אם העם כפרש״י. שזה נאמר אחר פיוס הראשון ועדיין היה בכעס. ומש״ה לא כתיב שם ויבאו ויירשו את הארץ ואדרבה כתיב שם וביום פקדי וגו׳ דמשמע שאינם בטוחים ושפוים עוד מזה העונש של אותו עון. אבל אחר פיוס השלישי היה המאמר ויבאו ויירשו אה״א וגו׳. והיינו אותו מאמר עצמו דכתיב לעיל א׳ ח׳ באו ורשו את הארץ:

ויאמר ה'אלי קום לך למסע לפני העם, שאז בטל את הגזרה שאמר ושלחתי לפניך מלאך כי לא אעלה בקרבך, שאז לא היה אפשר שמשה ילך בראשם כי משה לא רצה לקבל הנהגה ע"י מלאך כמ"ש חז"ל עמ"ש המלאך ליהושע כי אני שר צבא ה' עתה באתי אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי, ויבואו ויירשו שאז היו באים ויורשים תיכף בלי שום מלחמה שאם היה משה נכנס לארץ לא היו צריכים למלחמה כמ"ש בפ' דברים על פסוק בואו ורשו את הארץ:

מ דאם לא כן מה לענין זה בתוך התוכחות: