בראשית נ, כ

וְאַתּוּן חֲשַׁבְתּוּן עֲלַי בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ אִתְחַשְׁבַת לְטָבָא בְּדִיל לְמֶעְבַּד כְּיוֹמָא הָדֵין לְקַיָּמָא עַם סַגִּי

וְאַתּוּן חֲשַׁבְתּוּן עָלַי מַחְשָׁבִין בִּישִׁין דְמָא דְלָא הֲוֵינָא מִסְתְּחַר עִמְכוֹן לְמֵיכַל מִן בִּגְלַל דְנָטִיר לְכוֹן בָּבוּ הוּא וּמֵימְרָא דַיְיָ חַשְׁבָא עָלַי לְטַבְתָא דְאַבָּא הֲוָה מוֹתִיב לִי בְּרֵישָׁא וּמִן קֳדָם יְקָרֵיהּ הֲוֵינָא מְקַבֵּל וּכְדוֹן לֵית אֲנָא מְקַבֵּל בְּגִין דְאִיזְכֵּי לְמִתְעַבְדָא לָן שֵׁיזְבָתָא כְּיוֹמָא הָדֵין לְקַיְימָא עַם סַגִי מִדְבֵית יַעֲקב

למען עשה. שם הפועל:

אלהים חשבה לטובה - הקב"ה גרם לכם ואתם לא פשעתם כי לטובתכם נתכוין הקב"ה.

ואתם חשבתם עלי רעה. הנה פעולתכם היתה בשגגה שחשבתם אותי לרודף ואם היה זה האמת היה פעולתכם בדין:

אלהים חשבה לטובה. המציא בכם זאת השגגה לתכלית טוב:

ואתם חשבתם וגו׳ אלהים חשבה לטובה. והרי זה דומה למתכון להשקות חבירו כוס מות והשקהו כוס יין, שאינו מתחיב כלום, והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים.

חסלת פרשת ויחי:

סליק ספר בראשית

ואתם חשבתם עלי רעה. הסביר שאין לו לגמול להם רעה שהרי המה חשבו שהוא הרע להם. וכ״כ הספורנו. וגם זה אינו חטא על מה חשבו שהוא הרע להם. ע״ז הוא מבין כי אלהים חשבה לטובה וגו׳. הוא ית׳ היסב שתחשדוני ותעשו לי רעה כדי שתגיע מזה טובה. וכענין שאמרו בב״ר פ״ד עה״פ וישבו לאכל לחם. עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקוה היא לעולם. שודאי לא היו ראוים לאותו מעשה אם לא בהשגחה עליונה ית׳ וא״כ אין ליוסף עליהם כלום:

ואתם חשבתם. מבאר זה. א] שא"א שאעניש אתכם כפי הרע שעשיתם לי, שאתם חשבתם עלי רעה כזאת שאלהים חשבה לטובה, ואיך אוכל אנכי לשלם לכם רעה כזאת שיחשב אלהים לטובה, וכי תחת אלהים אני. ב] הלא ראיתי כי תכלית מעשה אלהים בזה היה לא לטובתי, רק לטובתכם להחיות עם רב, כי א"א שיעשה ה' נפלאות כאלה בעבור יחיד, אם לא בעבור רבים, ואיך אוכל אנכי לעשות הפך רצון ה', ולכן אל תיראו, כי אני מוכרח לעשות רצון האל שעשה כל זאת כדי שאנכי אכלכל אתכם ואת טפכם.