דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת מקץ · בראשית פרק מא פסוק ה

בראשית מא, ה

וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,768 · 11 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק מא

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · בעל הטורים · חזקוני · כלי יקר · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על בראשית מא, ה

בקנה אחד. טודי"ל בלע"ז:

בריאות. שייני"ש בלע"ז:

תרגום אונקלוס לבראשית מא, ה

וּדְמוּךְ וַחֲלַם תִּנְיָנוּת וְהָא שְׁבַע שֻׁבְּלַיָּא סָלְקָן בְּקַנְיָא חַד פַּטִּימָן וְטָבָן

תרגום יונתן לבראשית מא, ה

וְדָמִיךְ וַחֲמָא חֶלְמָא תִּנְיָנוּת וְהָא שִׁבְעָה תּוּבְלֵי סַלְקָן בְּקַנְיָא חָד פַּטִימָן וְטָבָן

אבן עזרא על בראשית מא, ה

שבלים. לשון רבות נקבות ואם הוא במ"ם. כמו נשים ופלגשים:

רשב"ם על בראשית מא, ה

בקנה אחד - זהו סימן לשובע לכל גרעין שבע שבלים.

בעל הטורים על בראשית מא, ה

בקנה א' ג' במסורה הכא ב' ואידך גבי מנורה. שהשובע הוא אור לעולם ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד:

חזקוני על בראשית מא, ה

עלות בקנה אחד אות הוא לשובע. ומפורש יותר מן הראשון ובדין הוא דלהוו מכחישים את היניקה זה לזה ואפי׳ הכי היו בריאות וטבות.

כלי יקר על בראשית מא, ה

ויישן ויחלום שנית. לא נאמר ויחלום עוד אלא שנית, להורות שחלום אחד הוא ונשנה פעמים והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד. ואצל הרעות לא נאמר בקנה אחד, לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה ע״כ עלו בקנה אחד המצרפם, אבל שבע שני הרעב לא היו רצופים כי אחר שנתים ימים כשבא יעקב פסק הרעב וחזר במותו ע״כ לא נאמר בקנה אחד, ועוד שזה מורה על רבוי התבואה שאפילו קנה אחד יצמיח שבעה שבלים וטובות ותרתי לטיבותא, והרעות היה בהם תרתי לריעותא שצמחו אחד אחד, ועוד שהיו שדופות קדים, ויקץ פרעה והנה חלום, כי גם הוא הבין שחלום אחד הוא.

העמק דבר על בראשית מא, ה

עלות בקנה אחד. גם זה בא להוכיח שיהי׳ השובע רק במקום אחד היינו במצרים משא״כ בשבלים הרעות הי׳ בשבע קנים מפוזרים מעט. להוכיח שנתפזרו צורת השבלים הלאה ממצרים והענין דלהלן מ״א נ׳ ונ״ד ומ״ג א׳ יבואר שהי׳ בשארי ארצות שנת בצורת מקצתן שבעין מקצתן רעבים אבל לא כמו שארי שני בצורת שעשירי׳ שבעין ועניים רעבין וכאן היו עשירים רעבין ועניים שבעין. דמאכלים פשוטים שבשני שבע המה מאכלי בהמה. ובשני רעבון המה מאכלי אדם. זה הי׳ גדל בא״י. אבל תבואה ולחם לא הי׳ כלל ולא הי׳ עשירי׳ יכולין להשיג כ״א ממצרים. וע״ז הי׳ מוכיח החלום. דהפרות הרעות מוכיח שלא הי׳ אפי׳ מאכלי בהמה וזה לא הי׳ כ״א במצרים. אבל חלום השבלים מוכיח על תבואה כמשמעו. וזה הרעב הי׳ גם בא״י. והיינו שנשנה החלום בשתי צורות ולא בצורה אחת שתי פעמים. אמנם יוסף לא פתר לפרעה כ״א מה שנוגע אליו וגם כי פרעה לא סיפר ליוסף ענין ותעמדנה אצל הפרות אבל הכתוב מספר כי כך הי׳:

מלבי"ם על בראשית מא, ה

ויישן ויחלם שנית. החלום השני היה פתרון של החלום הראשון, שהפרות מורות החרישה והזריעה והשבלים מורים על התכלית שהיא הקצירה, והפתרון מבואר יותר, והיה פה חמשה ענינים שבעבורם ראוי שיתקיים החלום. א] שהיה חלום שנשנה, הפרות והשבלים, ב] היה חלום שנפתר בתוך חלום, כי השבלים פתרון הפרות, וזה מורה על קיום החלום כמ"ש חז"ל, ג] וייקץ פרעה והנה חלם, שלא הרגיש שהוא חלום עד אחר שהקיץ, כי תחלה נדמה לו שהו רואה הכל בהקיץ כי היה חלום מסודר:

שפתי חכמים על בראשית מא, ה

ז רוצה לומר כמו בלשון לעז קורין לקש של שבלים טואד"ל, שהוא נמי שם קנה של עץ, ואם כן בלשון עברי נמי כן הוא:

ח דקשה לרש"י דאין שייך לומר בריאות אשבלים אלא דוקא אבעלי חיים כגון לעיל גבי פרות, ומתרץ דהא בלעז קורים לשבלים טובות שייני"ש שהוא בלשון אשכנז פרי"ש, אם כן הוא הדין בלשון עברי שייך לשון בריאות גבי שניהם:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיִּישָׁןיָשֵׁן פועלי-ש-ן376
וַיַּחֲלֹםחָלַם פועלח-ל-ם94
שֵׁנִיתשֵׁנִי שם תוארש-נ-ה760
וְהִנֵּההִנֵּה מילית66
שֶׁבַעשֶׁבַע שם עצםש-ב-ע372
שִׁבֳּלִיםשִׁבֹּל שם עצםש-ב-ל382
עֹלוֹתעָלָה פועלע-ל-ה506
בְּקָנֶהקָנֶה שם עצםק-נ-ה157
אֶחָדאֶחָד שם תוארא-ח-ד13
בְּרִיאוֹתבָּרִיא שם תוארב-ר-א619
וְטֹבוֹתטוֹב שם עצםט-ו-ב423
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.