דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת מקץ · בראשית פרק מא פסוק לה

בראשית מא, לה

וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָר תַּחַת יַד־פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ׃

גימטריה של הפסוק כולו: 4,604 · 16 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק מא

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על בראשית מא, לה

את כל אכל. שם דבר הוא, לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן, ואוכל שהוא פועל, כגון (ויקרא ז כה) כי כל אכל חלב, טעמו למטה בכף ונקוד קמץ קטן:

תחת יד פרעה. ברשותו ובאוצרותיו:

תרגום אונקלוס לבראשית מא, לה

וְיִכְנְשׁוּן יָת כָּל עִיבוּר שְׁנַיָּא טָבָן דְּאָתְיָן הָאִלֵּין וְיִצְבְּרוּן עִיבוּרָא תְּחוֹת יְדָא מְהֵימְנֵי דְפַרְעֹה עִיבוּרָא בְּקִירְוַיָּא וְיִטְּרוּן

תרגום יונתן לבראשית מא, לה

וְיִכְנְשׁוּן יַת כָּל עִיבּוּר שְׁנַיָא טַבְתָא דְאַתְיַין אִלֵין וְיִצְבְּרוּן עִיבּוּרָא תְּחוֹת אַפִּיטְרוֹפִּין דְפַּרְעה וִישַׁווּן עִבּוּרָא בְּקִרְוַיָיא וְיִנְטְרוּן

אבן עזרא על בראשית מא, לה

ויצברו בר. הפקידים וי"א כי טעם בר להיותו עם שבליו. והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או להבר. והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור ולא יעמד שם דגן ז' שנים. יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:

רשב"ם על בראשית מא, לה

ויצברו בר תחת יד - ממונה

פרעה - וכל זה היה בעל כרחם של מצרים ולכך כתב: ויפקד פקידים ויצברו, שכן מצינו באחשורוש: ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה וגו' אל יד הגי וגו'.

ויקבצו - היא הגבייה מבעלי השדות.

ויצברו - היא האסיפה ע"י שומרי האוצרות וכן תמצא ביוסף ויקבוץ ויצבור אכל בערים כי כל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב.

בעל הטורים על בראשית מא, לה

ויקבצו ב' במסורה דין ואידך ויקבצו את כל נערה. זה שאמר הכתוב דגן ותירוש ינובב בתולות:

רבנו בחיי על בראשית מא, לה

ויקבצו את כל אכל. הוא החמישית, ואמר את כל אוכל שיטלו אותו מן החטים ומן השעורים והכוסמין ושבולת שועל ושיפון ואורז ודוחן וכיוצא בהם.

ויצברו בר. לשון צבירה הוא תחת הקרקע, שנאמר (איוב כ״ז:ט״ז) אם יצבור כעפר כסף. נתן לו עצה לטמון תחת הקרקע וגם לעצור בחדרים על הקרקע, כי לשון צבירה כולל את הכל, מלשון (שמות ח׳:י׳) ויצברו אותם חמרים חמרים.

תחת יד פרעה. ברשותו ובאוצרותיו. אוכל בערים. כל מאכל הנצבר יהיה מצניעו באותה העיר. ושמרו כלומר והוא שיהיה דבר המשתמר לאכילה זמן מרובה.

חזקוני על בראשית מא, לה

את כל אכל לפי היכולת דוגמא וכל הארץ באו מצרימה.

העמק דבר על בראשית מא, לה

ויקבצו את כל אכל. היינו מאכל שאינו יכול להיות משומר כמו ירקות וכדומה. ובימי שובע זורקים אותם לאיבוד ואוכלים בר. אבל בשום לב יקבצו את כל אוכל להאכילם לבני המדינה בשני השובע כדי.

ויצברו בר. הוא תבואה שאפשר להתקיים:

ושמרו. גם יראו להעמיד בני אדם לשמור התבואה מכל נזק וכ״ז הוא ביאור על דבר החלום ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב וגו׳ כמ״ש לעיל:

מלבי"ם על בראשית מא, לה

ויקבצו. והפקידים הקטנים שימנה בכל עיר ועיר בערי המדינה, הם יקבצו את כל אכל, לא תבואה לבד רק מכל מיני מאכל כמו קטניות ופירות, שאחר שיהיו שנים טובו בודאי גם כל מיני מאכל יגדלו לרוב. עתה מפרש מה יעשה בשני אלה שהם החומש של התבואה שיקח הממונה הכולל, והאוכל שיקבצו הפקידים הקטנים, ויצברו בר תחת יד פרעה, הבר שהוא התבואה שממנה יצברו צבורים צבורים [שזה ההבדל בין צבר ובין קבץ, שצבר מורה שצובר הרבה בפעם אחד והקובץ מקבץ על יד] זה יהיה תחת יד פרעה, היינו באוצר המלך הגדול בעיר המלוכה, ויהיה תחת יד הממונה הגדול שהו משנה למלך, והאכל שיקבצו הפקידים הקטנים יהיה בערים, שאוכל של כל עיר תנתן באוצר שיהיה בכל עיר. ושמרו, ר"ל והפקידים ישמרו את האוכל בל יגנבו ממנו, כי בעיר הבירה קל לשמור את האוצר הגדול:

שפתי חכמים על בראשית מא, לה

ח פתח קטן הוא סגול וקמץ קטן היא צירי:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וְיִקְבְּצוּקָבַץ פועלק-ב-ץ214
אֶתאֵת מילית401
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
אֹכֶלאֹכֶל שם עצםא-כ-ל51
הַשָּׁנִיםשָׁנֶה שם עצםש-נ-ה405
הַטֹּבֹתטוֹב שם עצםט-ו-ב416
הַבָּאֹתבּוֹא פועלב-ו-א408
הָאֵלֶּהאֵלֶּה כינויא-ל-ה41
וְיִצְבְּרוּצָבַר פועלצ-ב-ר314
בָרבָּר שם עצםב-ר-ר202
תַּחַתתַּחַת שם עצםת-ח-ת808
יַדיָד שם עצם14
פַּרְעֹהפַּרְעֹה שם עצםפ-ר-ע355
אֹכֶלאֹכֶל שם עצםא-כ-ל51
בֶּעָרִיםעִיר שם עצםע-ו-ר322
וְשָׁמָרוּשָׁמַר פועלש-מ-ר552
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.