בראשית מא, לד

וחמש. כתרגומו ויזרזון וכן (שמות יג יח) וחמושים:

יַעְבֵּד פַרְעֹה וִימַנֵּי מְהֵימְנִין עַל אַרְעָא וִיזָרֵז יָת אַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי שׂוֹבְעָא

יַעֲבֵיד פַּרְעה וְיִמַנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין עַל אַרְעָא וְיִפְקוּן חַד מִן חַמְשָׁא מִן כָּל עִיבּוּרָא דְאַרְעָא דְמִצְרַיִם בִּשְׁבַע שְׁנֵי שׁוֹבְעָא

יַעֲבֵיד פַּרְעה וִימַנֵי יָתֵיהּ אַפִּיטְרוֹפּוֹס עַל אַרְעָא חַד מִן חַמְשָׁא וִיפַלֵיג בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּשַבְעָתֵיהּ שְׁנֵי שַׁבְעֲנָה:

יעשה פרעה. זו העצה או יקנה. כמו עשה לי את החיל הזה:

וחמש. שיקנה החומש:

ויפקד פקידים וגו' וחמש - שהממונים יגבו חומש כל התבואות לצורך המלך אשר משפטו בשאר שנים לעשר כדכתיב בשמואל: את שדותיכם יעשר עתה יטול פי שנים וכמו כן הנהיג יוסף לבסוף על אדמת מצרים לפרעה לחומש.

יעשה פרעה ויפקד. ותעשה שזה הנבון שתבחר יפקד פקידים בכל עיר ועיר למען יכירוהו לשר עליהם והיו לאחדי' בידו בכונה אחת ולא יהיו חלוקי דעות כענין וקמת ועלית אל המקום:

וחמש את ארץ מצרים. לשון חומש לתת החמישית לפרע' ומשם התחיל כמפורש בפ' ויגש:

ויפקד ב' במסורה הכא ואידך ויפקד המלך פקידים. אחשורוש הפקיד פקידים לקבץ לו נשים על כן נתרושש כמו שדרשו חז"ל וישם המלך אחשרש מס, שנעשה רש והיינו דכתיב אל תתן לנשים חילך אבל יוסף הפקיד פקידים לקבץ בר על כן העשיר וליקט כל הכסף:

יעשה פרעה. אחד שליט עליהם ואותו השליט יפקד פקידים, כי לא יוכל עשוהו לבדו.

וחמש את ארץ מצרים. שיטול מכל בעלי הבית תבואות חלק אחד מחמשה. או פירושו יזרזם מלשון (שמות י״ג:י״ח) וחמשים עלו בני ישראל וגו'.

וחמש את ארץ מצרים יצוה שיגבו חומש כל התבואות לצורך המלך אף על פי שבשאר שנים משפטו לעשר כדכתיב ואת שדותיכם יעשור עכשיו יטול פי שתי מעשרות וכן עשה כדכתיב על אדמת מצרים לחומש.

יעשה פרעה. שאני אומר לו מיד לבקש החכם ויפקד החכם פקידים ויהיה הכל מזומן:

יעשה פרעה. כונת הדברים הם כי השכיל יוסף שטעם החלום הוא לצד כי ה׳ מביא שבע שני שבע בשפע יותר על שאר השנים, כדי שתהיה התבואה לשבע שני רעב. וזולת הודעת החלום, כשתבוא תבואת שנה ראשונה מרוחת, אז כשתבוא שנה שניה יתרשלו זורעי תבואה, כי יאמרו: ״הרי עשתה תבואה שנה ראשונה לשלש שנים״. וגם לצד הרבוי תזול התבואה ויתעצלו מטרוח בחרישה וזריעה ומכשיריה, וגם הזורעים בשנה שניה כשיתברך יוסיפו עוד להתעצל מלזרוע עוד, ומה גם בעבור שלש או ארבע שנים הן לא יעשה עבודה בשדה לזרוע ולחרש. אשר על כן הודיע אלהים כי מה שהוא נותן ביותר בשנים אלו הוא למזון שבע שני הרעב, ולזה אמר לפרעה יעשה פרעה ויפקד וגו׳, פרוש שישתדל הוא במעשה זה וגם יעשה לאחרים, כדי שלא יתעצל אדם בדבר זה בהכנת שבע שני השבע לזרוע בכל היכלת.

וחמש – פרוש, יזרזם לבלתי התרשל מטעם ראות הדבר מרובה ביותר. או יאמר וחמש שיקח הוא מכולן חמישית לפרעה, הגם שהמשפט הוא מעשר (שמואל א ח:יז) יקח בשנים אלו חמישית בשכר הודעת הדבר ממנו, וגם שיעשה עמהם חסד שכל התבואה שתהיה לפרעה לא נשלח בה יד אלא תהיה עומדת לפרנסתם למכרה להם בשני הרעב, כאמרו ״והיה האכל לפקדון״. בזה רמז למה שכתבנו כי לא ישלח יד בה, גם שלא ימכור מהתבואה לזולת בשני רעב עד שיקדמו הם לקנות צרכם, וכמו שאפרש בפסוק שאחר זה.

יעשה פרעה. כבר ביארנו לעיל ב׳ ג׳ וד׳. וכן לעיל ל״ט כ״ב דכמה פעמים משמעות עשיה להביא אל התכלית וכן הפי׳ כאן יגיע לתכלית התמנותו של אותו נבון וחכם:

ויפקד וגו׳. האיש ההוא יפקד פקידים וגו׳ ובזה יהיו הכל כבושים ת״י ואימתו עליהם:

וחמש את ארץ מצרים. יחלק הארץ לחמש מחוזות ויהי׳ חמשה ראשי מחוזות ואמר זה המספר חמשה באשר ראה שני פרות הרעות אכלו את השבע וחמש לא עשו רעה מזה למד שחמש מחוזות יהיו מקיימים את השובע שלא יכלה השובע בלי תועלת על שני הרעב. והנה לעיל כתבנו דהי׳ בא להראות דרק שתי שנים של רעב יכלו את הארץ וזה משמעות פשוט אבל לא יכול להודיע זה לפרעה ע״כ אמר באופן אחר ובאמת החלום שבא בדבר אלהים יתפרש על הרבה כוונות כי דבר ה׳ הוא:

יעשה פרעה. זאת שנית יעשה פרעה, שהנבון הזה הממונה על הכלל הוא יפקד פקדים על הארץ, שהוא ימנה פקידים רבים תחתיו שיהיה ביניהם חלוק ההתעסקות, שכל אחד יעסוק בדבר פרטי; ועתה מפרש מה שיעשה הממונה הכולל, ומה שיעשו הפקידים הקטנים אשר יהיו תחתיו, הממונה הכולל יחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע, שהוא יתקן שיתנו חומש למלך מכל התבואה שתגדל בשני השבע, ולזה צריך נבון וחכם שהעם יסכימו על עצתו, והוא ידע לדבר על לבם שיסכימו לזה כי הוא לטובת הכלל, ובפרט שהם שני שבע ויש תבואה למותר:

ז לא שיקח החומש, לפי שלא נזכר בעשייתו רק הקבוץ והוא הזירוז: