בראשית מ, יט

בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין יַעְדִּי פַרְעֹה יָת רֵישָׁךְ מִנָּךְ וְיִצְלוֹב יָתָךְ עַל צְלִיבָא וְיֵכוּל עוֹפָא יָת בִּשְׂרָךְ מִנָּךְ

בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין יַעֲדִי פַּרְעה בְּסַיְיפָא יַת רֵישָׁךְ מֵעִילוֹי גוּפָךְ וְיִצְלוֹב יָתָךְ עַל קֵיסָא וְיֵיכוּל עוֹפָא יַת בִּישְרָךְ מִינָךְ

בעוד. בטרם עוד וטעמו לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה:

ישא פרעה את ראשך מעליך. ישאנו ממקומו וטעמו יסירנו. או ירימנו על עץ:

ישא פרעה את ראשך - ממש מעליך. וזה אינו נשיאה של חשבון אלא של זקיפת תלייה.

ישא פרעה את ראשך. זה הבין יוסף ממה שבסל העליון היו העופות אוכלין ידע כי הראש עליון ילקה שיסיר ראשו מעליו ואכילת העוף אוכליו כי יתלה אותו ויאכלוהו עופות ולא חיות:

ישא פרעה את ראשך מעליך. הגיד שלשה עונשים. הסרת הראש ויהי מוטל לארץ. והגוף יהא נתלה על העץ. ושיניחו את העוף לאכול בשר הגוף ממעל. והוא מרוב רוגז שיהיה למלך עליו עד שיהי׳ לו לנחת לראות היאך העוף מנקר בשרו. והבין כ״ז מהא שראה בסל העליון מכל מאכל פרעה לבד החרי שהוא עיקר המאכל. מזה נוכח שתהי׳ אכילת העוף לעונג פרעה. ומהא שדקדק בעל החלום שאכל מן הסל מעל ראשו ולא בארץ כדרך העוף. נוכח שיהיה ראשו מושלך בארץ. ומכ״מ לא יניחו לאכול ולנקר את הראש הגלוי להעוף אלא יהא העוף אוכל את בשר הגוף התלוי למען יתענג המלך בזה. וזהו דיוק הפתרון ואכל העוף את בשרך מעליך ולא מן הראש המוטל בארץ: