בראשית מ, יח

וַאֲתֵב יוֹסֵף וַאֲמַר דֵּין פִּשְׁרָנֵהּ תְּלָתָא סַלִּין תְּלָתָא יוֹמִין אִנּוּן

וְאָתֵיב יוֹסֵף וְאָמַר דֵין הוּא פּוּשְׁרָנֵיהּ תְּלָתָא סַלַיָא תְּלָתֵי שַׁעֲבּוּדַיָא הִינוּן דַעֲתִידִין לְבֵית יִשְרָאֵל לְמִשְׁתַּעֲבְּדָא וְאַנְתְּ רַב נַחֲתּוֹמֵי תְּקַבֵּיל אֲגַר בִּישׁ עַל חֶלְמָךְ בִּישׁ דְחָלַמְתָּ דְפָשַׁר לֵיהּ יוֹסֵף יַת מַה דִשְׁפַר בְּעֵינוֹי וַאֲמַר לֵיהּ דֵין לָךְ פּוּשְׁרָנֵיהּ תְּלָתָא סַלַיָא תְּלַת יוֹמִין הִינוּן לְקַטְלָךְ

וַאֲמַר לֵיהּ תְּלַת סַלַיָא אִינוּן תְּלָתָא שִׁיעֲבּוּדַיָא תַּקִיפַיָא דַעֲתִידִין מֵעַרְעָא לְבֵית יִשְרָאֵל בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּטִינַיָא וּבְלִיבְנַיָא וּבְכָל פּוּלְחָנָא דְאַפֵּי בָּרָא עָתִיד פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם לְמֶהֱוֵי גְזַר גְזִירִין בִּישָׁן עַל יִשְרָאֵל וּרְמֵי בְנֵיהוֹן בְּנַהֲרָא בְּרַם פַרְעה יוֹבִיד וְחֵילוּתֵיהּ יִשְׁתֵּיצוּן וּבְנֵי יִשְׁרָאֵל יִפְקוּן פְּרִיקִין בְּרֵישׁ גְלֵי. וְאַתְּ רַב נַחְתּוֹמָא תְּקַבֵּל פּוּרְעָנוּת דִי חֲלֵימִית חֵילְמָא בִּישָׁא הָדֵין וּפִתְרוֹנֵי דְחֵילְמָא לָא הֲוָה יוֹסֵף יְדִיעַ לֵיהּ וּמִן בָּתַר כֵּן פָּתַר לֵיהּ יוֹסֵף הֵיךְ מַה שְׁפַר בְּאַפּוֹי וַאֲמַר לֵיהּ יוֹסֵף דֵין הוּא פִּתְרוֹנֵיהּ דְחֵילְמָא תְּלַת סַלַיָא תְּלַת יוֹמִין אִינוּן:

זה פתרונו. טעם אמרו כן בפתרוני החלומות, נתכון להשליט הדבור של הפתרון על המחשבה, שבזה החלומות הולכים אחר הפה, כי המחשבה מתהפכת כפי הדבור השולט עליה. ודוקא אם יאמר ״זה פתרונו״ שבזה משליט הדבור. וכמו כן תמצא שדבר בדרך זה בפתרון חלום פרעה, כאשר אבאר שם בעזרת השם יתברך.

זה פתרונו. החלום הוא הפתרון כמבואר לעיל:

שלשת ימים הם. משום שראה אותם תכופים וסמוכים זה אל זה:

ששלשת הסלים מורים ג"כ שלשת ימים. ושהראו לו שהגם שעד עתה היה מוכן לשוב על כנו באלה השלשה ימים ישתנה דינו לרעה, וישא פרעה את ראשך מעליך, ר"ל עד עתה היה ראשך בחשיבות ועתה ישאנו מעליך ותלה אותך על עץ: