בראשית לט, ה

וַהֲוָה מֵעִדַּן דְּמַנִּי יָתֵהּ בְּבֵיתֵהּ וְעַל כָּל דִּי אִית לֵהּ וּבָרִיךְ יְיָ יָת בֵּית מִצְרָאָה בְּדִיל יוֹסֵף וַהֲוָה בִּרְכְּתָא דַּיְיָ בְּכָל דִּי אִית לֵהּ בְּבֵיתָא וּבְחַקְלָא

וַהֲוָה מֵעִידָן דְמַנְיֵיהּ אַפַּטְרוֹפּוֹס עַל בַּיְיתֵיהּ וְעַל כָּל דְאִית לֵיהּ וּבְרִיךְ יְיָ יַת בֵּית מִצְרָאֵי בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְיוֹסֵף וַהֲוָה בִּירְכָתָא דַיְיָ בְּכָל מַה דְאִית לֵיהּ בְּבֵיתָא וּבְחַקְלָא

בכל אשר יש לו בבית ובשדה. בבית בימי החורף ובשדה בימי הקיץ. וכן אומר בסדר עולם שלא היה יוסף עבד בבית אדוניו כי אם שנה אחת בית ושדה. ושנים עשר שנים היה בבית הסהר:

ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. המשילו הכתוב לארון הברית שכתוב בו (שמואל ב ו׳:י״א) וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי ג' חדשים ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו.

בבית זו ברכת הבית בממון ובכלים. ובשדה. בתבואות ובפירות ובנטיעות, עד עכשיו היה ממונה בחשבון מכאן ואילך בלא חשבון, שנאמר ויעזוב את כל אשר לו ביד יוסף.

ובמדרש בבית ובשדה, בבית ששה חדשים בחורף, ובשדה ששה חדשים בקיץ, מכאן אתה למד שעמד יוסף בביתו של פוטיפר שנה אחת, ובבית האסורים שתים עשרה שנה, שכן מצינו שלש עשרה שנים משפירש מאביו עד שמלך במצרים, והיה זמנו לצאת מרשות פוטיפר לסוף י"א שנים לפי חשבון י"א אלומות בחלום ראשון וי"א כוכבים בחלום שני, אלא שנתוספו לו שתי שנים בעונש שתי מלות, שהם והזכרתני והוצאתני.

[בבית ובשדה שנה עמד בבית המצרי, בבית אלו ימות הגשמים ובשדה אלו ימות החמה].

ויהי מאז וגו'. הזכיר ג' מיני ממשלה שנתן לו בזה אחר זה, כי מאז היינו בראשית הצלחתו כשדבקה השכינה, וההצלחה במעשה ידי יוסף לבד, בפעם ההוא הפקיד אותו בביתו, אבל לא על ביתו כי לא נתן לו עדיין ממשלה על כל בני ביתו, רק היה פקיד בביתו על מעשה ידי עצמו עוד מעט כי ראה אדונו שממנו נתפשטה ההצלחה אליו עד שהיה ה' אתו עם האדון, אז עשאו פקיד על כל אשר יש לו וזה חלוקה שנייה. ועל חלוקה ג' אמר ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה, ולפנים לא היתה בשדה כי אם בבית, על כן ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף וגו'. ועל חלוקה שלישית זו כבר אמר ויפקדהו על ביתו שהשליטו על כולם.

ד״א ויהי בבית אדוניו המצרי, היה דרכו להיות יושב אהלים כי כל איש מוצלח יש לו אוהבים רבים ודרכו לילך בסעודות ושמחות, וזה מחמת צער של אביו לא הלך אנה ואנה והיה תמיד בבית אדוניו ולא הלך אחר אחוזת מרעיו, על כן הפקידו אדוניו על ביתו, ואע״פ שהיה בביתו מ״מ בירך ה' לרגלו אפילו מה שבשדה אע״פ שלא דרכו שם רגליו, ובראותו גודל הצלחתו על כן ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף.

הפקיד אתו בביתו. משמעות בביתו בעוד לא הפקידו לאדון על ביתו אלא היה עוד בביתו ממש ה״מ לעבודת הבית:

ועל כל אשר יש לו. ואח״כ שמינהו למושל על כל אשר יש לו. והאי לו קאי על תיבת אשר בפ״ע ועל תיבת יש בפ״ע. כמו אם היה כתוב על כל אשר לו ועל כל יש לו. ופי׳ אשר לו מה שברשות עצמו נכסיו ממש ויש לו היינו עבודת המלך שבידו כמש״כ:

את בית המצרי. היינו ביתו ממש היינו נשיו ובניו:

ויהי ברכת ה׳ בכל אשר יש לו. בין בנכסי עצמו והיינו אשר לו. בין בשררותו בעבודת המלך שבידו והיינו יש לו. בין בבית בין בשדה הן בנכסיו בעסקי בית ובעסקי שדה וכן במסי המלוכה בשניהם :

ויהי מאז הפקיד וכו', היה נחשב כאלו הכל ביד יוסף, ואז ויברך ה' את בית המצרי,הגם שהיה בית מצרי שבלתי ראוי לברכה השגחיית, ברכו ה' בגלל יוסף, כי נחשב כאלו הוא בית יוסף אחר שהוא פקיד עליו, ולא לבד שחל הברכה על מעשהו עתה, רק ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו,גם על רכושו שיש לו מקודם, בין בבית שהוא ההוצאה, ובין בשדה ההכנסה:

וכאשר ראה אדוניו כי י"י אתו ר"ל שהיה בו דעת עליון ויראת שמים וכאלו יועצו בעניניו וראה כל כך החסד הגדול שכל מה שהוא עושה י"י מצליח בידו מצא יוסף חן בעיניו.

ואפשר עוד לפרש וירא אדוניו כי י"י אתו וכל אשר הוא עושה י"י מצליח בידו שפעמים הסוחרים ירויחו ויצליחו בסחורתם אבל יהיה זה מתוך המרמות שיעשו כמו שאמרו כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב אבל יוסף לא היה כן כי היה י"י אתו ולנגד עיניו תמיד לא יעשה עולה ולא ימצא בפיו לשון תרמית ועכ"ז י"י מצליח בידו. וע"כ העלהו אדוניו למדרגה כי עד עתה היה משרת בבית אדוניו לא ביתה כי לא בא החדרה לפני אדניו לשרתו ועתה הגדיל עבודתו בשלשה דברים. הא' שהיה משרת את פני אדוניו ר"ל מלבישו ומאכילו וזהו וישרת אותו והב' שהפקידו על כל הבית שהוא הפקיד ומצוה לכל עבדי הבית לעשות כל אחד העבודה הראויה לו לעבוד. והשלישי שכל אשר לו נתן בידו כי עשאו שומר אוצרותיו ועשרו.

והיה מהשגחת השם שמאז הפקיד אותו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך י"י את בית המצרי בגלל יוסף ולא די שברך עניני הבית שהיו ביד יוסף אבל גם היתה ברכת י"י בכל אשר יש לו בבית ובשדה אע"פ שלא היה ביד יוסף להיות פקיד כולל.