בראשית לו, ג

בשמת בת ישמעאל. ולהלן קורא לה (כח ט) מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להן עונותיהם גר שנתגיר, והעולה לגדלה, והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיה:

אחות נביות. על שם שהוא השיאה לו משמת ישמעאל נקראת על שמו:

וְיָת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחָתֵהּ דִנְבָיוֹת

וְיַת בָּשְמַת בְּרַת יִשְׁמָעֵאל דַאֲסִיבָא לֵיהּ נְבָיוֹת אָחָהּ

בשמת בת ישמעאל ולהלן הוא קורא לה מחלת (בראשית כ״ח:ט׳) מצאתי בהגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להם על כל עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו לו עונותיו כל זה לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״ו:ג׳) והנה לא נתן טעם באבי אהליבמה שנקרא שם בארי וכאן ענה ובשמת בת ישמעאל יהיה שם העצם והוא שם תואר לקטור הבשמים ובבראשית רבה (בראשית רבה ס״ז:י״ג) אמרו נתן עשו דעתו להתגייר מחלת שמחל לו הקב"ה על עונותיו בשמת שנתבשמה דעתו עליו והנה שניהם תאר אין שם העצם נודע בם ולכך אמר רבי אברהם כי היו לה שני שמות וגם לאביה ויתכן לומר כי השתים נשים ההם מתו בלא בנים אולי נענשו בעבור שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה ונשא אחות אשתו בת אלון ואחרת אהליבמה בת ענה אבל בת ישמעאל אחות נביות בעבור שהיה לה שם כעור בלשון הקדש מחלת קרא את שמה בשם הנכבד אשר היה לאשתו הראשונה מלשון בשמים כי היתה חביבה עליו בעבור שהיתה ממשפחתו ואיננה רעה בעיני יצחק אביו:

ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. באר בכאן כי שם העצם אשר לבת ישמעאל הוא בשמת ואם כן מה שנקראת מחלת במקום אחר (בראשית כ״ח:ט׳) ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות, הוא מחזק מדרש רז"ל שאמרו עשו נתן דעתו להתגייר, ושלשה מוחלין להן על כל עונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ומוכיח מן הכתוב הזה שנקראת מחלת שנמחלו לו על כל עונותיו.