בראשית לב, כו

ויגע בכף ירכו. קלית הירך התקוע בקלבוסית קרוי כף, על שם שהבשר שעליה כמין כף של קדרה:

ותקע. נתקעקעה ממקום מחברתה, ודומה לו (ירמיה ו ח) פן תקע נפשי ממך, לשון הסרה ובמשנה לקעקע ביצתן, לשרש שרשיהן:

וַחֲזָא אֲרֵי לָא יָכִיל לֵהּ וּקְרֵב בִּפְתֵי יַרְכֵּהּ וְזָע פְּתֵי יַרְכָּא דְיַעֲקֹב בְּאִשְׁתַּדָּלוּתֵהּ עִמֵּהּ

וַחֲמָא אֲרֵי לָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּ לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ וְקָרֵיב בִּפְּתֵי יַרְכֵיהּ וְזַעְזָא פְּתֵי יַרְכָא דְיַעֲקב בְּאִיתְבַּחְשׁוּתֵיהּ עִמֵיהּ

וְקַהַת כַּף יַרְכֵיהּ דְיַעֲקב בְּשַׁדְרוּתֵיהּ עִמֵיהּ:

וירא כי לא יכל לו מלאכיו גבורי כח עושי דברו ועל כן לא יכול לו המלאך להזיקו כי לא הורשה רק במה שעשה עמו להקע כף ירכו ואמרו בבראשית רבה (בראשית רבה ע״ז:ג׳) נגע בכל הצדיקים שעתידין להיות ממנו זה דורו של שמד והענין כי המאורע כלו רמז לדורותיו שיהיה דור בזרעו של יעקב יתגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן והיה זה דור אחד בימי חכמי המשנה כדור של רבי יהודה בן בבא וחביריו כמו שאמרו (שיר השירים רבה ב ז) אמר רבי חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו של הקב"ה אני נותן ובלבד שיהרגוני מיד אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול ומה היו עושים בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהן ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה ויותר רע מזה והכל סבלנו ועבר עלינו כמו שרמז ויבא יעקב שלם:

כי לא יכול לו. המלאך:

ויגע בכף ירכו. של יעקב:

ותקע. כמו פן תקע נפשי ממך. סרה כף הירך ממקומה:

כי לא יכול לו - המלאך ורצה לעבור ולברוח בעל כרחו.

ותקע - נבדלה מן הירך כמו: פן תקע נפשי ממך. [ירך יעקב] הַיָרֵךְ טעמו למטה בריש כי שמה. וכן: גָּדֵר מזה. וכן: גָּזֵל. וכשירך דבוק נהפכין להיות פתח קטן וטעמו באות הראשונה, יֶרֶךְ יעקב. ירך המשכן.

לא יכול לו. לרוב דבקותו תמיד באל ית' במחשבה ובדבור:

ויגע. הודיעו החטא העתיד במדריכי עמו ובדאגתו בזה פסק הדבור ותקע כף ירכו בהאבקו:

ויגע בכף ירכו לראות אם הוא מלאך כמותו אם היו לו קפיצים שהמלאכים אין להם קפיצים. א"נ לפוסלו מן העבודה לפי שקנה מעשו הבכורה שבהן העבודה:

בכף ירכו בגימטריא לפוסלו מכהונה:

וירא המלאך.

כי לא יכל לו ליעקב. פירוש לא היה לו רשות להזיקו אלא שלחו הקב״ה לחזק ולברכו ומ״מ הזיקו מעט להודיע שהוא מלאך והרבה לשון יכולת מצינו כזה במקרא לא יוכל העם לעלות אל ה', ולא יכול להלחם עליה דישעיה. כלומר אין היכולת בידו.

ויגע המלאך

בכף ירכו של יעקב. רצה להגביה ירכו של יעקב אולי יפול.

ותקע אירי״ש אתק״א בלע״ז כי יש דברים ובפתרונם מתהפכים לשתי מליצות בנין וסתירה כגון זה. וכגון פן תקע נפשי ממך ומצינו ויעקב תקע את אהלו בהר, וכן ועשית סירותיו לדשנו והרים את הדשן, ותשרש שרשיה ושרשך מארץ חיים.

כף ירך יעקב אעפ״י שהבטיחו הקב״ה ושמרתיך בכל אשר תלך הזיקו המלאך לפי שנתיירא מעשו כדכתיב ויירא יעקב מאד. וכן מצינו במשה אעפ״י שאמר לו הקב״ה אהיה עמך הזיקו המלאך בדרך במלון לפי שהיה מתיירא מפרעה כדכתיב שלח נא ביד תשלח.

ויגע בכף ירכו. רצה להגביה יריכו אולי יפול. ותקע ותשרש שרשיה ראשפי"א בל' והחזיקו מעט:

בהאבקו עמו. הוא מיותר וכבר דרשו חז״ל ע״ז בחולין דצ״א אכן לפי הפשט הפי׳ בהאבק יעקב עמו שעד כה נאבק המלאך את יעקב. ועתה רצה למשוך את ידו ממנו וחזר יעקב ונאבק את המלאך. ומש״ה נענש ותקע כף ירכו וזה הי׳ בשביל שמדתו של יעקב הי׳ אהבת השלום במדה גדושה כמ״ש לעיל ע״כ כאן שהיה לו לנוח ג״כ בהמשך המלאך ממנו ועבר על מדתו מש״ה נענש . ועוד י״ל שבא ללמדנו לדורות ומעשה אבות אות לבנים בזה כאשר יבואר לפנינו: